מאמרים - חדר קריאה

דב קיבלוביץ - משרד עורכי דין

מאמרים

OPEN AI הופכת ל"חברה לתועלת הציבור" ניתוח ההשלכות

חלוקה אסורה בעמותות ללא טקסט

חלוקה אסורה בעמותות: ניסיון לעקיפת האיסור על שכר לחברי וועד ע"י תשלומו באמצעות חברה קשורה נפסל וחייב את חברי הוועד בהשבה בסכומי ברוטו

פסק דין חדש של בית המשפט העליון (אוקטובר 2025 ) מבהיר כי ניסיונות לעקוף את מגבלות השכר לחברי ועד עמותה שבתקנות הגמול ( 2009) דרך חברות בנות הינו פסול. המאמר מציג מקרים ונסיבות בהם ניתן לחרוג, לכל הפחות, ממגבלות תקנות הגמול ולהעניק לחברי ועד "גמול" או החזר הוצאות ריאלי שמעבר לתקרות שבתקנות ומסביר את הרציונל המשפטי. חשוב לחברי וועד, חברי וועדת ביקורת, ומנהלים בעמותות. ....

רישום חברה לתועלת הציבור לשילוב מטרות ציבוריות לעסקים

חברה לתועלת הציבור עם המבט לעתיד

מגזר שלישי, חברה אזרחית, עמותה, אגודה,חל"צ ומה שביניהם מילון מונחים

קיימת חלוקה מבנית – תיאורטית של מדינה דמוקרטית ולפיה; המדינה (הכוחות הפעילים בה) מאופיינת בשלושה "מגזרים" הפועלים זה לצד זה והמשלימים אחד את השני. "המגזר הראשון" הוא המגזר הממשלתי- ציבורי הכולל את כל הרשויות הממלכתיות, הציבוריות והשלטון המקומי, הפועלים באופן מאורגן ופורמלי לטובת ולשירות כלל הציבור או מרביתו, "המגזר השני" הוא המגזר העסקי של כל הארגונים והיוזמות הפועלים למטרות רווח.....

הקמת עמותה – דגשים והערות לקראת הרישום

מהי עמותה? מהם מוסדותיה ומהן מטרותיה? כיצד רושמים עמותה ? מהו "אישור ניהול תקין"? במדריך זה נציג את עיקרי הדברים החשובים שיש לדעת על הקמת והפעלת עמותה בישראל. בלבכם רצון ובפיכם רעיון לפעול לטובת ציבור מסוים או בלתי מסוים של אנשים והתחייבתם לעשות למימושו. התייעצתם, בחנתם וקבעתם לעצמכם מטרות, יעדים ודרכים למימושם.....

הקמת עמותה או חל"צ? סקירה מקצועית פרטנית

מה להקים? עמותה או חברה לתועלת הציבור (חל"צ)? בשאלה בסיסית זו מתחבטים היזמים של פעילות / ארגונים ללא כוונת רווח ועורכי הדין שמייעצים להם, מזה שנים לא מעטות. על כך כבר נכתבו מספר לא מועט של מאמרים בעשור האחרון.....

ביקורת רשם העמותות, ביקורת "עומק", וועדת ביקורת ומה שביניהם

ביקורות עומק וביקורת פתע בעמותה ובחל"צ מה נבדק . ועדת הביקורת או "גוףמבקר" מה תפקידיהם ומה סמכויותיהם . מאמר חשוב לכל נושא משרה בעמותה ובמיוחדמי שמכהן בוועדת ביקורת . נושא המצריך התמקצעות וייעוץ משפטי....

אחריות מנהלים ונושאי משרה במלכ"רים – מאי 2016 ("משפטי")

מאז 2007 קיימים תיקוני חקיקה ועדכוני פסיקה לא מעטים בנושא. ננסה לתמצת את הרלוונטיים ברשימה שלהלן; הועד המנהל של העמותה / דירקטוריון חל"צ (חברה לתועלת הציבור) נבחר על ידי האסיפה הכללית ונתונה לו כל סמכות אחרת אשר לא התייחדה מפורשות (בחוק או בתקנון) לאסיפה הכללית או לגוף אחר בהם (דוג'- ועדת הביקורת).....

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2016 – הפרק על רשם העמותות – יוני 2017 ("משפטי")

ב-17.5.17 פורסם דו"ח מבקר המדינה השנתי לשנת 2016 (מס' 67 ב) העוסק, בין היתר, ברשם העמותות. מדובר בביקורת ראשונה מזה שנים רבות. להלן נסקור את עיקרי ממצאיו, המלצותיו למבוקרים, וננסה לספק תחזיות לגביהן והמלצות לעמותות על בסיסן.....

כיצד יכולים דירקטורים בעמותות וחל"צ להתגונן בפני ביקורת שיפוטית על החלטותיהם ?

מזה מספר שנים וגם לאחרונה נדרש ביהמ"ש לבקר ולבחון החלטות ופעולות של תאגידים "מלכ"ריים" (שלא למטרות רווח) כחלק מפעולות הבקרה והפיקוח על התנהלותם. לאחרונה ניתן בביהמ"ש הכלכלי בת"א פסק דין חדש ומקיף בעניין "עמותות המעו"ף" [2] הבוחן החלטות בעייתיות של הנהלות ....

התקשרויות של עמותה ואיסור ניגוד עניינים

"ניגוד עניינים" הוא מצב קיים או פוטנציאלי, בו אדם בעל תפקיד המכהן בגוף "ציבורי" (גם כנציג של תאגיד אחר) אמור לקבל ו/או מקבל החלטות, בין בעצמו (כנושא משרה ובעל תפקיד) ובין בכחלק מגוף פנימי שאמור להחליט / לאשר או לבדוק החלטות של גופי הניהול של התאגיד. המאמר סוקר את הכללים הנוגעים לחשש להימצאות וקבלת החלטות בניגוד ענינים בעמותה בין בכללי, בין בהעסקת עובדים וקבלנים תוך הפנייה לכללים המנחים בעניין מאתר משרד המשפטים....

חידושים בפירוק ושיקום תאגידים מלכ"ריים

מזה מספר שנים וגם בשנת 2014 המשיכו בתי המשפט ללכת בנתיבים אותם הם חרשו ופיתחו מזה זמן רב ("חקיקה שיפוטית") לגבי פירוקם ו/או שיקומם של תאגידים מלכ"ריים (מוסדות ללא כוונת רווח המאוגדים כעמותה או חברה לתועלת הציבור-"חל"צ"). זאת, על רקע העדר הסדרים כוללים ומלאים בחקיקה בתחום חידלות פירעון....

"השפעה וכוח" – על מאבקי שליטה בעמותות – 2023 ("משפטי")

מה לעמותה ולמאבקי שליטה? מה לחברה לתועלת הציבור ולסכסוך בין בעלי התפקיד בה? לכאורה, אין בגופים הללו מניות סחירות וכסף, הן אינן מייצרות מזומנים וגם לא ניתן למשוך מהן רווחים או תמורה חומרית אישית. מה בכל זאת מוביל את החברים בארגונים אלו לשלוף ציפורניים לנהל מאבקי שליטה במוסדותיהן? לעתים גם באמצעות תביעות, הליכים משפטיים ובוררויות? התשובה היא פשוטה: כוח השפעה....

אגודה עותומנית – האם ה'דינוזאורים' עדיין קיימים ופועלים? – עדכון פברואר 2019 ("משפטי")

בישראל 2016 קיימות עדיין אגודות עות'מאניות. מה הדין החל עליהן? מ-2018 יש סוף סוף רגולטור וכתובת לפניות ופיקוח עליהן. אגודות עות'מאניות - בניגוד לתפיסה כי מדובר ב"דינוזאורים" משפטיים, הרי שאגודות אלו עדיין חיות ופועלות בישראל ולא כגורם שולי.....

"כבר לא מתחת לרדאר": המסר החשוב למנהלי אגודות עותמאניות: הגיע הזמן לפעול לאור התקנות החדשות – מרץ 2023 ("משפטי")

המאמר שכל בעל תפקיד באגודה עותומאנית חייב לקרוא: משנת 2021 השתנו כללי הניהול והתפעול לאגודות העותומאניות והן חשופות מאז לרגולציה. מנהלי האגודות שלא יפנימו את השינוי עלולים למצוא את עצמם בבעיה מול הרגולטור....

הקדש פרטי והקדש ציבורי – סקירה – מאי 2017 ("משפטי").

הקדש זהו מוסד משפטי (מקרה פרטי של נאמנות) המשמש להסדרה חוקית של ייעוד ("להקדיש") נכס (אחד או יותר) או חלקו, כולל כספים, על-ידי אדם פרטי (יוצר ההקדש), למימוש מטרות אישיות משפחתיות (עבור נהנים מסוימים - בד"כ בני משפחה או קרובים אחרים = "הקדש פרטי") או לטובת ציבור נהנים גדול, לעתים בלתי מסוים, בדר"כ....

ייפוי כוח מתמשך: בשביל השקט הנפשי. יולי 2019 ("משפטי")

לפני כשנה (באפריל 2017) נכנס לתוקף תיקון חשוב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בנושא "ייפוי כוח מתמשך". מדובר בכלי משפטי חדשני וגמיש, המאפשר לכל אדם בגיר צלול וכשיר - להחליט בענייניו; ולקבוע בייפוי הכוח לפרטי פרטים, כיצד (ועל ידי מי) יטופלו ענייניו וייראו חייו בעתיד, אם חס וחלילה ייקלע למצב בעייתי....

The Israeli Continuing Power of Attorney – No Need for Guardianship ("משפטי") – 29.7.2019.

This tool is important specifically to anyone over 65 concerned about their future health and mental condition. Both are concerns in the later years, when....

מה הלקוחות שלנו חושבים עלינו?

דב קיבלוביץ - משרד עורכי דין

הודעות ועדכונים

פיקוח ייעודי בנושא קרבה משפחתית וניגודי עניינים בעמותות ובחל״צים

רשם העמותות וההקדשות פרסם בחודש יוני 2026 הודעה בדבר פיקוח ייעודי שצפוי להתבצע בעמותות ובחברות לתועלת הציבור, בנושא קרבה משפחתית וניגודי עניינים.

הפיקוח יתמקד בקשרי משפחה בין בעלי תפקידים בעמותה או בחל״צ, בהפרדה הנדרשת בין מוסדות הניהול לבין גורמי בקרה וביקורת פנימית, וכן בהתקשרויות הגוף עם קרובי משפחה של גורמי הניהול והביקורת, בין כעובדים ובין כקבלנים עצמאיים, ו/או בכפיפות בעייתית בין גורמי ניהול ועובדים או ביחסים בעייתיים בין גורמי הניהול והפיקוח או הבקרה בגוף המלכ״רי.

המקור והסיבה לפעילות הפיקוח היזום הם אכיפת כללי ניהול תקין, ממשל תאגידי נאות, שקיפות, עצמאות מנגנוני הבקרה והפיקוח העצמי בעמותה או בחל״צ.

החשש שאותו הרשם מבקש לבדוק ולהסיר הוא ניגוד עניינים, עקב קשרים משפחתיים, בהתקשרויות של הגוף או מטעמו, או בהחלטות ניהוליות שעלול להתעורר בהן חשש לניגוד עניינים, לפגיעה בעצמאות שיקול הדעת או להתקשרויות והחלטות בעייתיות "למראית עין".

מה ייבדק במסגרת הפיקוח?

  1. קיום קשרי משפחה בין בעלי תפקידים בעמותה או בחל״צ, לרבות קרבה משפחתית בין חברי ועד מנהל, ועדת ביקורת או גוף מבקר, נושאי משרה, מורשי חתימה ובעלי תפקידים מרכזיים בעמותה או בחל״צ.
  2. התקשרויות עם קרובי משפחה כשכירים או כעצמאיים – האם נעשו או נעשות בהתאם לדין, להנחיות רשם העמותות, לכללי ניהול תקין ובאמצעות כללי ותהליכי אישור מתאימים.

מהי "קרבה משפחתית" רלוונטית?

"קרוב משפחה" מתייחס לבן או בת זוג, הורה, ילד או אח, וכן סב או סבתא, צאצאים ובני או בנות זוגם, לרבות קרובי משפחה חורגים, של חבר ועד, חבר ועדת ביקורת, נושא משרה, בכיר וכדומה בעמותה.

מה ייבדק?

בדיקת "קרבת משפחה" תבחן את הקשרים הישירים והברורים, וכן את כלל הזיקות המשפחתיות הרלוונטיות בהיבטים רחבים או מורכבים, בהתאם לנסיבות ולמבנה העמותה או החל״צ הספציפיים הנבחנים.

כך, ייבחנו הנתונים והתפקידים בפועל של קרובי המשפחה והיחסים או היחסים הפוטנציאליים ביניהם:

  • מהם התפקידים שלהם?
  • האם קיימים ביניהם יחסי כפיפות?
  • האם אחד מהם עלול להשפיע על עבודתו או על החלטותיו של האחר?
  • מהן הסמכויות וההשפעה הרלוונטיות שיש לכל אחד מהם בהקשר של חשש לניגוד עניינים בהחלטות הנוגעות לקרוב המשפחה?

יש לבחון את התפקידים בפועל, את הסמכויות, את יחסי הכפיפות, את יכולת ההשפעה, את מנגנוני האישור והבקרה כאשר קיים חשש לניגוד עניינים, וכן את תיעוד קבלת ההחלטה לגבי התקשרות עם עובדים או קבלנים בעלי קרבה משפחתית.

חומרת החשש לניגוד עניינים והעסקה או התקשרות בעייתית תלויה בנתוני העמותה או החל״צ הספציפיים, ובתפקודם ובמיקומם של אותם בעלי קשר משפחתי בפירמידת או בהרכב קבלת ההחלטות בתאגיד.

גם כאשר השירות ניתן בתנאים סבירים, תיבדק השאלה האם הקרבה המשפחתית משפיעה, או עלולה להיראות כמשפיעה, על קבלת ההחלטות בעמותה והאם היא עומדת בהוראות הדין ובהנחיות הרשם.

עמותות וחל״צ ב"סיכון גבוה" לבדיקה

בין היתר, מדובר בעמותות שבהן מספר אנשים קטן מעורב גם בניהול, גם בתפעול וגם בקבלת החלטות; עמותות בעלות אפיון או מיתוג משפחתי המבוסס על מספר מצומצם של מייסדים; וכמובן עמותות שבהן מועסקים קרובי משפחה של חברי ועד, נושאי משרה או עובדים בכירים, או שבהן נוצרו התקשרויות עם ספקים או נותני שירותים שיש להם זיקה משפחתית או עסקית לבעלי תפקידים בעמותה.

הסיכון גובר כאשר מתברר על פני הדברים שתהליך ההתקשרות או המינוי אינו שקוף וגלוי; שהתקשרויות וניגודי העניינים לא פורסמו, לא גולו, לא תועדו ולא נדונו במוסדות הרלוונטיים של העמותה או החל״צ.

היערכות מקדימה מומלצת

בהודעה שפרסם הרשם הוא מודיע על תקופת היערכות לביקורות הצפויות בעמותות.

בכל מקרה של חשש, מומלץ להיערך באמצעות ביצוע בדיקה מקדמית שתאפשר לאתר מראש נקודות בעייתיות, טרם פניית הרשם. ככל שאותרו כאלה, מומלץ לטפל בהן מראש, כדי להתכונן ולתת תשובות, לרבות בדבר תיקון ליקויים, ככל שתיערך ביקורת על ידי הרשם.

א. מיפוי

מומלץ לבצע מיפוי פנימי של בעלי התפקידים המרכזיים בעמותה או בחל״צ: חברי ועד מנהל, חברי ועדת ביקורת או גוף מבקר, מורשי חתימה, מנכ״ל, עובדים בכירים, עובדים בשכר, נותני שירותים קבועים וספקים מהותיים – וכן של הקשרים ביניהם.

ב. בדיקה

יש לבדוק האם קיימים קשרי משפחה או זיקות אחרות בין הגורמים הללו, והאם הקשרים נוגעים למוקדי קבלת החלטות, פיקוח, אישור תשלומים, העסקה, התקשרויות, שכר או בקרה.

ג. גילוי וניתוח הבעיה

אם התגלו קשרים או זיקות כאלה, יש לבדוק ולבחון:

  • האם המצב חוקי ועומד בכללי הניהול התקין?
  • האם התקיים גילוי נאות ושקיפות לכל הגורמים ביחס לקשר ולמצב הבעייתי?
  • כיצד התקבל תהליך קבלת ההחלטה לגבי ההתקשרות או ההעסקה?
  • האם ההחלטה הרלוונטית התקבלה באורגן בלתי תלוי ובלתי נגוע בניגוד עניינים?
  • האם הגורם המצוי בניגוד העניינים נמנע מהשתתפות בדיון ובהצבעה לגבי ההתקשרות?
  • האם תנאי ההעסקה או ההתקשרות סבירים ביחס לתנאי השוק ולטובת העמותה או החל״צ?
  • האם התהליך תועד בפרוטוקולים ובמסמכי הארגון?

ד. טיפול

יש לטפל בבעיה שזוהתה בהתאם להיקף ולחומרת הבעיה.

ישנם מקרים "קלים", שבהם הבדיקה תוביל לצורך בתיעוד מפורט של ההחלטה, בניסוח פרוטוקול קבלת החלטות או בהצהרות ניגוד עניינים.

ישנם גם מקרים של "בעיה משמעותית", שבהם המצב, לאור המיפוי, הקשרים וההתקשרויות, מחייב שינויים בהרכב המוסדות ו/או העובדים או המתקשרים עם העמותה, וכן הקמת מנגנון מיוחד שיטפל בבעיות של ניגוד עניינים.

במקרים אחרים, ייתכן שיהיה צורך בהסדרה רחבה יותר: שינוי בהרכב מוסדות העמותה, בחינה מחודשת של נושאי משרה ומנהלים, הסדרת התקשרות עם ספק, בחינת המשך העסקתו של עובד, או קביעת מנגנון קבוע לטיפול במצבים של ניגוד עניינים.

סיכום

היערכות מוקדמת שתיתן "תמונת מצב" משפטית לגבי התקשרויות והעסקות בעייתיות, לצד פתרונות אפשריים להן, נדרשת אפוא בימים אלה בכל עמותה וחל״צ שבהם קיים חשש, ולו קל, לבעיה בנושא.

מהו סעיף 46 ו"מוסד ציבורי" ולמה חשוב לעמותות בעלות אישור מוסד ציבורי להיערך לרישום במערכת תרומות ישראל

מהו סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ואישור "מוסד ציבורי"?

זהו  כלי תמרוץ כספי שהמדינה מציעה לתורמים (בד"כ עסקיים אך גם שכירים) לתרום למלכ"רים ( עמותות וחלצ"ים) שעמדו בדרישות מוקפדות של רשות המיסים וקבלו ממנה אישור מיוחד (על היותו "מוסד ציבורי"= מעמד מיוחד המקנה זכות להענקת זיכויים בדיני המס) לשם כך; עבור כל שקל תרומה הם מקבלים החזר כספי- ב"זיכוי" ( הקטנת חבות המס לתשלום ) בשיעור של כ-35% מהסכום שנתרם עד תקרה מסוימת. כך באמצעות הקטנת שיעור המס לתשלום של התורם – המדינה "שותפה" במאמץ למימון ופיתוח משאבים למטרות ציבוריות והקלה על גיוס כספים למטרות אלה.

מדובר בהליך WIN WIN לתורם ולנתרם: התורם זכה בהרגשה טובה, ומוניטין של תורם המסייע לקידום מטרות ציבוריות הקרובות לליבו ובנוסף גם זכאי להנחה כספית (החזר של שליש משווי )מהתרומה ;

לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה כל אדם פרטי או עסק (שאינו מאוגד כחברה בע"מ) שתרם כסף ל"מוסד ציבורי" או לקרן לאומית שקיבלו אישור לכך, יהיה זכאי לזיכוי ממס הכנסה לאותה השנה. הזיכוי ממס הוא בגובה 35% מסך התרומה; אדם שתרם 1,000 ₪ למוסד ציבורי, יזוכה ב-350 ₪. סכום המקסימום לתרומה כזו, עומד על 30% מההכנסה השנתית החייבת במס, או 9,350,000 ₪ (הנמוך מביניהם).

מה השתנה ומה התחדש לקראת שנת 2026 ?

רשות המיסים החליטה והביאה לאחרונה שינוי משמעותי ("מהפכה") בשיטת הדיווח על תרומות; היא איחדה את הדיווח על מתן וקבלת תרומות למאגר מקוון המרכז את המידע על התרומות.

החל מ-1 בינואר 2026, כל עמותה המחזיקה באישור לפי סעיף 46 – תידרש לדווח על כל תרומה באופן דיגיטלי ובזמן אמת למערכת מרכזית של הרשות באתר הרשות.  המערכת החדשה תקצה מספר רישום ייחודי לכל קבלה על תרומה, בדומה למודל "חשבונית ישראל".

הדיווח יתבצע אוטומטי דרך תוכנות ניהול כספים או באמצעות יישום מקוון לעמותות קטנות. מטרת המהלך: שקיפות ובקרה, מניעת התחזות למוסדות ציבור, ומניעת שימוש לרעה בהנפקת קבלות כפולות או פיקטיביות בלתי מזוהות .

להלן הקישור להוראת הביצוע הרלוונטית של רשות המיסים ובה הסבר כיצד להירשם;

https://www.gov.il/he/pages/inst-11-2025

לתורמים, המעבר צפוי להקל משמעותית – התרומות יופיעו אוטומטית באזור האישי באתר רשות המסים ויועברו למערכות תיאום . הם לא יצטרכו לשמור קבלות ואישורים על התרומות. אך הוא מחייב את העמותות ב:רישום והזדהות ברשות המיסים .

הרשות הזהירה כי: אי-הצטרפות למערכת הדיגיטלית עשויה להביא לשלילת אישור סעיף 46  וגם מהווה תנאי לקבלת אישור כזה. וכתוצאה מכך פגיעה ביכולת לגייס תרומות.

 עמותות יצטרכו לוודא שמערכות הנהלת החשבונות שלהן מסוגלות לדווח בפורמט הנדרש, למנות אחראי ייעודי לנושא, ולעדכן את התורמים על המעבר.

https://www.gov.il/he/service/report-public-institution-receipt-donation

 

OPEN AI בתצורת PBC כבר מוכיחה את עצמה

המאמר שעלה בדף הלינקדין שלנו מנתח את תגובת השוק לשינוי המבני ל-PBC- PUBLIC BENEFIT CORPORATION של OPENAI. סבב ההשקעות המוצלח הנכחי ביולי ותגובת המשקיעים מלמדים שגם המשקיעים וקרנות הון הסיכון מסכימים שהשינוי ל-PBC  הסיר את העננה הרגולטורית משפטית וגם פיננסית שרבצה על עתיד החברה.

🍪 עוגיות?

אנחנו משתמשים בעוגיות (Cookies) בשביל לתת לך חוויית גלישה נעימה יותר. הן עוזרות לנו להבין איך משתמשים באתר, לשפר ביצועים ולהציע לך תכנים ופרסומות שמתאימים בדיוק לך. בהמשך השימוש באתר, את/ה מסכים/ה לכך. רוצה לדעת עוד? אפשר לקרוא במדיניות הפרטיות שלנו.