חברה לתועלת הציבור לשילוב מטרות ציבוריות עם עסקים – מבט לעתיד

( עו"ד דב קיבלוביץ -פורסם ב"משפטי" – ספטמבר 24 )

ההבדל בין חברה לתועלת הציבור (חל"צ) לעמותה. כיצד מתבטא הדבר במטרות, באלמנט השליטה ובמגבלות? זהו מבנה משפטי המאפשר שילוב מלכ"ר עם חברות למטרות רווח 

מהי חברה לתועלת הציבור (חל"צ) ? 

חוק החברות מגדיר חל"צ כ:חברה, שבתקנונה נקבעו: 1) מטרות ציבוריות בלבד, 2) איסור על חלוקת רווחים, או חלוקה אחרת לבעלי מניותיה .  כלומר מדובר ב:

• תאגיד – גוף משפטי יציר החוק; חברה שפועלת, נרשמת ומתנהלת לפי חוק החברות 

(בפרק מיוחד לה לאחר תיקוניו ).

• לתועלת הציבור – כלומר שמטרותיה, הקמתה, ניהולה "ציבוריים": לטובת אינטרסים מוגדרים של קהלים גדולים מסוימים או בלתי מסוימים. מטרות ספציפיות מסוימות אלו מוגדרות בתוספת לחוק החברות וביניהן: חינוך, ספורט, רווחה, מדע, בריאות, דת ועוד.
• איסור על חלוקת רווחים או חלוקה אחרת לבעלי מניותיה.

 ועמותה?

עמותה היא ארגון משפטי יציר חוק העמותות, המגדיר עמותה כ:

• כתאגיד – למטרה חוקית.
• "… שאינה מכוונת ל-חלוקת רווחים בין חבריו וש…
• מטרתו העיקרית  אינה עשיית רווחים.

להבדיל מחל"צ, מטרותיה החוקיות של עמותה אינן מוגבלות, אלא שהעיקרית שביניהן לא תהיה למטרות רווח (ייתכן כי מקצתן הלא עיקרית תהיה). החוק שלפיו היא מתנהלת הינו חוק ישן משנת 1980. גם כלי הניהול המשפטיים שלה מיושנים ועברו רביזיות באמצעות הקניית סמכויות נרחבות לרגולטור – רשם העמותות, במספר תיקונים שנערכו בו מאז. האורגן הבסיסי בה בעל סמכויות היתר הינו האסיפה הכללית של חבריה.

עמותה לעומת חברה לתועלת הציבור (חל"צ)

בחברה, הזיקה בין הארגון לאדם החבר בה היא באמצעות אלמנט משפטי הקרוי "מניה" ומבטא זכויות קניין – בעלות של המחזיק במניה. המניה מבטאת ומכילה אגד/ קובץ של זכויות בחברה. ייתכנו סוגים שונים של מניות בהתאם לזכויות הנרכשות. כך גם תיאורטית בחברה כזו, אף שמטרותיה אינן עשיית רווחים וחלוקת רווחים.

הבדל המטרות – עמותה שונה בסיסית מחברה "רגילה" בכך שאינה למטרות רווח. גם חל"צ, אבל לעומת חל"צ, עמותה לכאורה לא מוגבלת במטרותיה ואלו לכאורה ליברליות וכוללות גם מטרות של עשיית רווחים. עם זאת, ככל שהגופים נדרשים לאישור כ"מוסד ציבורי" מרשות המיסים – הבדלי המטרות מצטמצמים; רשות המיסים דורשת ממוסד ציבורי שמטרותיו יהיו ציבוריות בלבד כהגדרתן בס' 9 (2) לפקודת מס הכנסה.

הבדל באלמנט השליטה – בחברה, המניה מאפשרת שליטה על ניהול החברה, באמצעות הזכות של בעליה למנות דירקטור/ים, שהם הגוף המנהל קובע מדיניות ולעתים מנהל בפועל. זאת ועוד, בכך שלא ניתן ליטול את המניה מבעליה (האלמנט הקנייני), לא ניתן לנשל אותו מזכויותיו בחברה שלפי המניה.

בעמותה, לעומת זאת, השליטה היא באמצעות השפעה אישית על ידי הצבעת הרוב באסיפת החברים/ אסיפה כללית. יתחלפו החברים או יתווספו נוספים – הרוב באסיפה הכללית קובע וישלוט מכוח החלטותיו בעמותה, גם לצורך החלפת הוועד המנהל. כך שבניגוד לחברה, בעמותה ניתן לנשל את המייסדים או את מי שתרם והרים את העמותה להצלחה על ידי החלטת האסיפה בדבר: החלפתו/ נישולו מזכויותיו וכהונתו יילקחו ממנו.  

האלמנט  המהותי  הדומה – למרות המבנה והחוק המקים השונים – עמותה וחל"צ דומות מאוד בתכליתן המלכ"רית: להוות ולתפקד כגוף למטרות ציבוריות ולא למטרות אישיות או קבוצתיות של רווח, שאינו מחויב במס על הכנסותיו, גם מס הכנסה וגם מע"מ.

מה שמאחד או דומה ביניהן הוא היחס של דיני המס לארגון כזה ודרישותיהם ממנו ( בין כעמותה ובין כחל"צ): לשם השגת מעמד של "מוסד ציבורי" הפטור ממס על הכנסותיו ממקור כלשהו ושאינו חייב בגביית מע"מ (כמלכ"ר לפי חוק מע"מ ) על הכנסותיו, עליהם לעמוד בדרישות ס' 9 (2) לפקודת מס הכנסה כ"מוסד ציבורי". סעיף זה מחייב את התאגיד בפורום של שבעה חברי תאגיד לפחות, שרובם אינם קרובים זה לזה… פועלים ומממשים אמצעים (נכסים והכנסות) למטרה הציבורית בלבד. "מטרה ציבורית" מוגדרת שם כ"מטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית".

למרות השוני בחוק המקים ובמבנה המשפטי התפעולי, כשפונים היזמים למדינה -רשות המיסים – לקבלת מעמד של מלכ"ר, רשויות המס דורשות אותן דרישות מהותיות הן מעמותה והן מחל"צ. לכן, בפן המהותי החשוב הזה הן זהות. בדומה, בתיקונים האחרונים לחוק העמותות והחברות נדרשו דרישות זהות מבחינת הרגולציה על שני סוגי התאגידים.

חל"צ מול חברה עסקית

חל"צ שונה מחברה עסקית בכך שאסורות בה מטרות רווח וחלוקת רווחים. עם זאת, מרבית כללי וסעיפי חוק החברות המודרני עדיין חלים עליה ומאפשרים לבעלי מניותיה כלי התנהלות וניהול טובים יותר – כלים המוכרים למי שמצוי בחברות למטרות רווח .

השפעת דרישת קיום המטרות הציבוריות לחל"צ

לכאורה, ניתן להקים חל"צ רק על בסיס מטרות ציבוריות המפורטות בתוספת לחוק החברות – רשימה סגורה ולכאורה גם מגבילה. זוהי מגבלה הגוזרת גם על העתיד כי ככל שהנהלת החל"צ תרצה לעדכן/ לשנות את מי ממטרותיה והשינוי ייחשב ל"מהותי", הוא דורש אישור בית משפט לכך. הדבר עלול לייצר קשיים מול תורמים (שכבר תרמו לחל"צ בהסתמך על המטרות שלפני השינוי) ומול הרגולטור שנחלץ לייצג אותם בשל "בעיית הנציג" ( לתורמים לחל"צ ולנהנים משירותיה אין השפעה על ניהולה ושינוי מטרותיה).

זאת, בעוד שבעמותה ניתן לכאורה להתכונן מראש ל"שינוי", לפרט יותר מטרות שאינן בהכרח ציבוריות, באופן ש"ילכוד" יותר אפשרויות לעתיד. אולם, מדובר ביתרון לכאורה כיוון שמגבלות, הגדרות ודרישות רשות המיסים שפורטו לעיל מצמצמות את העיקריות שבהן לציבוריות, והאפשרויות וההבדל בין העמותה לחל"צ הצטמצמו שוב.

מהי התכלית  ולמה כדאי להקים חל"צ?

חל"צ הינו גוף משפטי מיוחד עם יכולות וזכויות מיוחדות. מצד אחד, יש לו יתרונות כגוף מלכ"רי, פטור ממס והכרה כמוסד ציבורי לצורך הקצבות ותרומות. בנוסף, הינו גם בעל מבנה יעיל ומודרני לניהול. ושלישית, הוא משמר את הבעלות והשליטה של היזמים בעלי המניות שהשקיעו בגוף זה משאבים כסף, זמן, מוניטין ולא ניתן לנשלם ממנו. ניתן אפילו להעביר את אלמנט השליטה הקניין לאחר, אך בתמורה סמלית.

יתרון נוסף: מבנה החברה ודרכי ניהולה מוכרים לבעלי חברות למטרות רווח, וכחברה יש לה גם היכרות ונגישות טובה בהתקשרות וחבירה לגופים דומים או לתאגידים עסקיים, על היתרונות של שיתוף פעולה עם גוף בעל משאבים ויכולות ניהול ומימון.

מתי נעדיף הקמת עמותה? ומתי חל"צ?  שיקולים בעד ונגד

בעד חל"צ – כשהיזמים נותנים חשיבות ליעילות הניהול והשליטה במלכ"ר וליכולת למנות לדירקטוריון אנשי מקצוע שאינם בעלי מניות; קירבה חשובה לתאגידים עסקיים; כשקיימת ליזמים נכונות לעמוד בדרישות ובקשיים שבהקמה והיצמדות למטרות הציבוריות המגבילות (לכאורה מהן אסור לסטות בעתיד); כשמקנים חשיבות להשגת ושימור שליטה בתאגיד שלא באמצעות התקנון; עיגון זכויות יתר ושליטה לגורמים רלוונטיים בתקנון עלול ליצור קושי מול רשות המיסים בבקשה לאישור מוסד ציבורי לתרומות.  

נגד חל"צ ובעד עמותה – ככל שעתיד הארגון ופעילותו אינם כה ברורים ונתונים וצפויים לשינויים, כולל במטרות, ומתוכננת מערכת של הפקת רווחים, ולו למטרות העמותה; כשחשוב להקים את התאגיד במהירות, ללא בעיות, וכשרוצים לציין בתקנון מטרות של עשיית עסקים ורווחים, הנטייה להעדיף עמותה. אבל, גם כאן חל הכלל הידוע: כל מקרה ונסיבותיו.

מה מומלץ בתחילת הדרך, בשלב היזמות?

הרשום מעלה הינו רק מודל בסיסי וראשוני לניתוח ותכנון וייתכנו אפשרויות נוספות של שילוב תאגידים מלכ"ריים עם גופים מלכ"ריים אחרים או עם גופים עסקיים שבשליטתם, או בהסכמי שיתוף פעולה איתם.

ראינו לעיל שמהלך של הקמת חל"צ דורש אפוא כבר בשלב התכנון והיזמות דיון מקיף, חשיבה ותכנון מוקפדים ומדויקים יותר אל פני העתיד. לכן, עדיף אז לערוך תהליך של סיעור מוחות ולהציג בדיון עם עורך הדין היועץ נתונים, תרחישים ומטרות מבוקשים צפויים ככל שניתן, כדי להחליט ולבצע בהתאם, בשאיפה למינימום שינויים מהותיים בעתיד בתקנון ובמטרות. עדיף שמהלך כזה ייעשה בליווי עורכי דין שמצויים גם בעולם המלכ"רי וגם בעולם העסקי ורואים את הקשר המורכב בין העולמות.

 חברה היברידית ושילוב -מבט לעתיד

שילובים בין חברות למטרות רווח לבין חל"צים הינם העתיד. ניצנים לכך ניתן למצוא במדינות מערביות מתקדמות, בהן התפתח ענף כללי והדרישות ל"נאותות תאגידית" מחברות עסקיות גדולות 

" (environment, society and governance – ESG) . דרישות שבישראל עדיין מיושמות באיטיות רבה. נקווה שהרגולטורים יכירו בקרוב בצורך לשילובים אלה לטובת החברה האזרחית והמגזר השלישי כולו.

"כיום מתחילים להיראות ניצניו של השלב הבא, של ראיית האחריות התאגידית כפעילות היוצרת סינרגיה עם הפעילות העסקית של הארגון, כפעילות שיכולה להניב תועלות והזדמנויות עסקיות. גישה זו חביבה במיוחד על הנהלות של ארגונים, משום שבבסיסה עומדת ההבנה החשובה כי אחריות תאגידית אינה רק מקור של הוצאה… אלא גם יכולה להיות מקור של הכנסה, בניהול מתאים ותוך גילויים של יצירתיות, בבחינת מעז יצא מתוק. בעגה המקצועית שהתפתחה סביב האחריות תאגידית מכונה גישה זו "לעשות טוב (Well) על ידי עשיית טוב (Good)" – עשיית טוב לארגון על ידי עשיית טוב לסביבתו" (ויקיפדיה – אוגוסט 24).