שאלות ותשובות

הקמת עמותה

עמותה: הישות המשפטית שמסגרתה מנוהלת הפעילות הציבורית בארגון שלא למטרת רווח  הינה ישות משפטית ("תאגיד") שקמה ופועלת לפי חוק העמותות. 

חברה לתועלת הציבור הינה חברה מיוחדת שמתאגדת ופועלת לפי חוק החברות  למטרות ציבוריות בלבד ( בדומה לעמותה ובשונה מחברה למטרות רווח – חברה בע"מ) . 

המאפיין המרכזי שלהם הוא מטרות ציבוריות ואיסור על חלוקת רווחים לחברים/ בעלי מניות בחל"צ.

עם קבלת תעודת רישום מרשות התאגידים- מדובר בגוף משפטי שכשר לפעולות משפטיות ( התקשרויות, קבלת תרומות, פעולות כספיות והתקשרויות בחוזים.  

ההתייחסות המהותית אל שתיהן ותפקודיהן דומה -תאגיד שהוקם שלא למטרות רווח. 

 הרגולטור ( המפקח על התנהלותה מטעם המדינה ) לגבי עמותה הוא רשם העמותות הפועל לפי חוק העמותות או רשם ההקדשות הפועל לפי חוק החברות ( לגבי חל"צ).  

לחל"צ ישנם יתרונות מבניים וניהוליים כגוף מודרני יותר ומתאים יותר לצרכים של יזמים ופעילויות ציבוריות הכוללות מגע עם העולם היזמי והעולם העסקי והפיננסי. השקעות אימפקט. מבנה של חברת מניות מקנה הגנה לאורך זמן על המייסדים והשפעתם על המיזם , על יציבות וממשל תאגידי הדוק, ועל יכולות שילוב טובות יותר מול צרכים וטעמים עכשוויים של פילנתרופיים מודרניים ומשקיעי אימפקט. כך גם קל יותר לקבל תרומות מקרנות פילנתרופיות בחו"ל ולייצר שיתופי פעולה עם המגזר העסקי, תוך שקיפות להשקעות, לפעילות ותוצאותיה.

https://kiv-law.co.il/articles/the-legal-tool-to-public-purposes/

חל"צ מספקת גמישות ניהולית מובנית תוך שמירת השליטה של בעלי המניות שלהשימוש במנגנונים של ניהול תאגידי מתקדם, דירקטוריון פעיל וחלוקת סמכויות ברורה יותר מאשר במבנה המסורתי של ועד עמותה. ההגנה המתמשכת על היזמים- מייסדים כבעלי המניות מאפשרת המשכיות ויציבות:בשמירה על חזון הארגון ומטרותיו וגם "העברת המקל" במידת הצורך ליזמים חליפיים/ נוספים שנבחרו ע"י היזם הקיים.

יכולת מיזוג ושינוי מבנה: הכפיפות לדיני החברות מאפשרת גמישות בתהליכי מיזוג, רכישת פעילות או שותפויות ושינויי מבנה מורכבים – יתרון קריטי לארגונים השואפים לצמוח ולהתרחב ולשתף פעולה עם גופים עסקיים.

מצד שני, חל"צ לוקח זמן רב יותר בהקמה וכפופה לפיקוח הדוק של רשם ההקדשות, לבדיקת עומק, לפעילות מוגבלת במטרותיה ולאיסור חמור על חלוקת רווחים. לכן מדובר בישות משפטית מיוחדת  הדורשת התמחות ספציפית ומיומנות כפולה: שליטה בדיני חברות וממשל תאגידי, לצד עמידה במגבלות הדרקוניות של איסור חלוקת רווחים ופיקוח רשם ההקדשות. 

התארגנות למטרות פילנתרופיות מוגדרות ופשוטות כגון בית כנסת, גן ילדים או חלוקת מזון למעוטי יכולת בזמן קצר ובמשאבים מוגבלים תעדיף ככל הנראה רישום עמותה.

קורדיון

 

מלכ"ר -הינו סטטוס מיסוי לפי סיווג המס החל על הגוף הרלוונטי ( איך ועל בסיס מה משלמים מיסים ובמיוחד מע"מ ומס הכנסה). ההכרה בו מוענקת על ידי רשות המיסים .

לאחר רישום העמותה/ חל"צ -נרשמים במע"מ באמצעות תעודת הרישום והמטרות. פותחים תיק לעמותה / חל"צ בסיווג "מלכ"ר" במע"מ. כשלב בסיסי וחובה שקורה מיד לאחר הקמת הגוף המשפטי כדי שיוכל לנהל ספרים כחוק.

תוכן

מע"מ- מלכ"ר אינו גובה מע"מ על שירותיו/פעילויותיו, ואינו משלם מס הכנסה/ מס חברות. אך מנגד הוא אינו יכול לקזז "מע"מ תשומות" (המע"מ על ההוצאות שלו). בנוסף, מלכ"ר משלם "מס שכר" בשווי 7.5% ממשכורות עובדיו- כ"ערך מוסף" על פעילותו.

מלכ"ר נהנה מפטור ממס הכנסה. אך הפטור אינו בלתי מותנה: הכנסות המשמשות ישירות לקידום המטרות הציבוריות שלשמן הוקם; תרומות, מענקים ותמיכות- הקצבות מרשויות- כולן פטורות ממס הכנסה. כך גם דמי חבר עמותה והכנסות משירותי "ליבת המטרות": שירותים מוזלים הניתנים ע"י העמותה לנהנים לטובת ובמסגרת מטרותיה- פטורים ממס.

מלכ"ר חייב במס הכנסה (בשיעור מס חברות רגיל) על שני סוגי הכנסות מרכזיים:

  • פעילות עסקית שאינה קשורה לליבת מטרותיו הציבוריות. ככל שהפעילות העסקית עולה על 25% מהמחזור הכנסות אלו יחשבו כהכנסות מעסק החייבות במס הכנסה/ חברות.
  • כך גם כשהעמותה משכירה נדל"ן מסחרי שלא לטובת מטרותיה- גם הכנסות "פאסיביות" (ריבית, דיבידנד או דמי שכירות) חייבות במס הכנסה אלא הוכח כי שימשו בלעדית לפעילות הציבורית של המלכ"ר.

כן, ואפילו רצוי ,אבל תחת מגבלות ; מותר למלכ"ר למכור מוצרים ושירותים במסגרת פעילותו,  אך יש לשמור את עודפי ההכנסות במלכ"ר ואסור לחלקם באופן כלשהו – כולל שכר גבוה ובלתי סביר לעובדים/ קבלני משנה.

אזהרה: אם הפעילות העסקית במלכ"ר הופכת לדומיננטית ( מעל כ30%-25%  ממחזור ההכנסות ) יתכן ורשות המיסים תראה בכך פעילות עסקית חייבת במס הכנסה/ חברות ולחייב אותה במס חברות מלא.

רשות המיסים בעלת סמכות לבטל סיווג של גוף כמלכ"ר ולסווג אותו מחדש כ"עוסק" (עסק רגיל לכל דבר ועניין). הסיכון עלול להתממש כשבביקורות מתגלה שהעמותה פועלת כעסק מסחרי למטרות רווח; מנצלת את הפטור ממעמ, מתחרה בשוק החופשי מול עסקים פרטיים, קובעת מחירים לפי מנגנוני שוק רגילים, ועיקר הכנסותיה ממכירות ולא מתרומות או הקצבות.

ת

המונח; הקדש ציבורי זה מונח ומבנה משפטי על בסיס חוק הנאמנות. מדובר באוסף של נכס או כספים שהוקצו על ידי יוצר (המקדיש) לטובת מטרה ציבורית, המנוהלת בידי נאמנים על פי כתב הקדש שהוא סוג של חוזה חד צדדי.

מבנה ושליטה: אין חברים ואין אסיפה כללית. השליטה נמצאת בידי הנאמנים (או חבר נאמנים), והיא כפופה אך ורק לתנאים והנחיות שקבע יוצר ההקדש בכתב ההקדש. הפיקוח עליהם נעשה ע"י רשם ההקדשות- מחלקה ברשם העמותות.

גמישות ניהולית  ההקדש מנוהל ב ניהול ריכוזי בהתאם לרצונו המדויק של המייסד, עם מעורבות מינימלית של גורמים חיצוניים, כל עוד  הוא תואם את כתב ההקדש ואת טובת הציבור.

וכן אקורדיון

הקדש ציבורי הינו כלי משפטי לניהול נכסים לטובת מטרות ציבוריות במצבים הבאים:

  • הנצחה ושמירה על חזון מדויק: כאשר המייסד מעוניין להנציח אדם, ערך או משפחה, ורוצה להבטיח שהכספים או הנכסים ינוהלו בדיוק לפי הכללים והקווים המנחים שהגדיר, ללא חשש משינויים שרירותיים שיעשו חברים או גורמים חיצוניים.
  • הפרדת נכסים ושקט משפטי: כאשר מעוניינים להקצות נכס נדל"ן או פורטפוליו פיננסי משמעותי שיניב תשואה קבועה למטרות צדקה (למשל, מלגות, תמיכה באוכלוסיות נזקקות), מבלי שהנכס יהיה חשוף לתביעות או לניהול שוטף של "קהל חברים".
  • מניעת מאבקי שליטה: מאחר ואין "חברים" בעמותה שיכולים להשתלט או לשנות את פניה בבחירות, הקדש מעניק שליטה מוחלטת להליך מינוי הנאמנים שקבע המייסד (לרבות מנגנון מינוי עצמי של נאמנים חדשים בעתיד). וניהולו מתבסס על אישיותם וזיקתם ליוצר ההקדש, שנתן בהם את אמונו.
  • ניהול קרנות עושר פילנתרופיות משפחתיות: מעבר של הון בין-דורי למטרות חברתיות מוצהרות מוגבלות בצורה מבוקרת ומוסדרת מראש.

יש לשקול, ולהחליט לאחר ייעוץ מקצועי עם עו"ד מתמחה  בדבר אילו מטרות לכלול, איך לנסח אותן , כיצד ( כמה יזמים ) להירשם? והאם להירשם עם "תקנון מצוי" או "תקנון מיוחד" שנוסח הוכן ע"י היזמים? לכ"א מהם יתרונות וחסרונות.

תקנון העמותה או החל"צ הוא מסמך ההתקשרות העיקרי בין חבריה. מדובר בחוזה מחייב, אשר מסדיר את היחסים בין העמותה לחבריה ובינם לבין  עצמם.

 

מהו "תקנון מצוי" לעמותה?

זו דוגמת תקנון מוכנה "גנרית" שאושרה ע"י הרשם ,חוסכת עבודת בדיקה מיוחדת של התקנון המובא לאישור הרשם. לכן, מקצרת ומוזילה את הרישום.

 

האם כדאי לבחור "תקנון מצוי" שהנוסח הבסיסי שלו כבר מוכן ומצוי באתר רשם העמותות ,  או שבכל זאת עדיף להתאמץ ולהכין "תקנון מיוחד"? ( עם הוראות ספציפיות שיזמי העמותה ניסחו) ( דוגמת תקנון מוכנה ברשות התאגידים) ?

תלוי. מומלץ לבדוק עם עו"ד המומחה בתקנוני עמותות לפני הרישום מה נכון לעשות במקרה הספציפי לפי החזון והמטרות הספציפיות של יזמי העמותה. ככל שרוצים לסטות מהוראות התקנון המצוי יש לנסח ולדון בתקנון ספציפי לטעמי היזמים.

ניסוח תקנון מיוחד לעמותה

התקנון אמור לכלול ולפרט עניינים פרוצדוראליים לכאורה. אך לעתים יש חשיבות לניסוח הספציפי של אותם ענינים ותנאים שחשובים ליזמים ושיש בכך להשפיע ולהשליך על חיי העמותה וניהולה מרגע שנרשמה. מרבית הוראות חוק העמותות הינן בנות התניה ספציפית- לכן יש חשיבות ותוקף להוראות התקנון כשלד עבודת תפעול של העמותה, במיוחד אם תצוץ מחלוקת. בכל ספק, עדיף להתייעץ עם עו"ד מנוסה בכתיבת תקנוני עמותות. 

הדבר נובע מיכולת והצורך ב:שינויי/תיקון תקנון העמותה או מטרות העמותה

תיקון תקנון ותיקון מטרות דורשים החלטות אסיפה כללית ברוב גדול. בד"כ 2/3 או 75% מהחברים הזכאים להצביע באסיפה הכללית. בנוסף, לא בכל מקרה ניתן לשנות הוראות תקנון, ישנם מצבים ספציפיים בהם לא ניתן לשנות.

אך בראש וראשונה- תיקון או שינוי תקנון אינו תהליך פשוט; הוא מחייב גם אישור הרשם-ביחס לכל תיקון ותיקון. יש לשכנע אותו כי התיקון נחוץ מצד אחד אך מצד שני- שאינו מהותי ולכן מצריך עבודה לא מועטה, הסברים והנמקות לעצם השינוי.  

שינוי מטרות העמותה הינו לעתים מסובך ויקר-כי שינוי שהרשם מוצא אותו כ"מהותי או משמעותי" עלול לדרוש אישור בית המשפט-הליך שידרוש פנייה ודיון בערכאות כרוך בהוצאות ועלול להתמשך זמן רב.

פעילות והחלטות בניגוד לתקנון– עלולות להביא סנקציות כנגד העמותה ( כגון שלילת ניהול תקין) וכנגד חברי הוועד/ נושאי המשרה ויתכן שאף נגד וועדת הביקורת. בנוסף, בכל ביקורת שעורך הרשם או כשמוגשות תלונות על ניהול לא תקין הרשם יבדוק בראש וראשונה את התקנון. הוא עלול למצוא שמדובר בהפרת חוק ועבירה פלילית חמורה והתוצאות לכך עלולות להיות הרסניות לעמותה ומנהליה.

לאחר הרישום - הפעלת העמותה ומוסדותיה

חלוקה אסורה בעמותות ללא טקסט

חוק העמותות קובע מספר מוסדות חובה מרכזיים שכל עמותה חייבת להקים ולנהל כדי להבטיח ממשל תאגידי תקין ושקיפות:

  1. האסיפה הכללית:
    • מיהי: הגוף העליון של העמותה, המורכב מכלל חברי העמותה.
    • תפקידים מרכזיים: בחירת חברי הוועד המנהל וועדת הביקורת (או הגוף המבקר), אישור הדוחות הכספיים השנתיים, שינוי תקנון העמותה, וקבלת החלטות עקרוניות על פי תקנון הארגון.
  2. הוועד המנהל/ דירקטוריון ( בחל"צ) :
    • מיהו: הגוף המבצע והמנהל את ענייני העמותה (חייב למנות לפחות שני חברים שאינם קרובי משפחה זה לזה).
    • תפקידים מרכזיים: התוויית מדיניות הארגון, ניהול שוטף, אחריות על התקציב וגיוס כספים, פיקוח על פעילות העובדים וקבלת החלטות ניהוליות ומשפטיות בשם העמותה.
  3. ועדת הביקורת (או גוף מבקר- רק בעמותה):
    • מיהי: גוף ביקורת פנימי (לפחות 2 חברים) שאינו חבר בוועד המנהל ואינו נושא בתפקיד ניהול או כספים בעמותה.
    • תפקידים מרכזיים: לבדוק את תקינות פעולות ניהול ותפעול העמותה, את מימוש החלטות האסיפה הכללית, ובחינת עסקאות בעלי עניין כדי למנוע ניגודי עניינים. בעמותות קטנות ניתן למנות "גוף מבקר" במקום ועדת ביקורת.

מהו "גוף מבקר" ?– בד"כ בעל מקצוע מתחום הניהול או הביקורת  כגון רואה חשבון נוסף ( שאינו זה שעורך וסוקר את הדוחות הכספיים) שימונה ויתפקד ( תמורת תשלום)במקום ועדת ביקורת.

  1. רואה חשבון מבקר בעמותה(חובה בעמותות מעל 1.3 מליון ₪ מחזור):
    • מיהו: רואה חשבון חיצוני הממונה ע"י האסיפה הכללית.
    • תפקידים מרכזיים: בחינה וביקורת של הדוחות הכספיים השנתיים של העמותה והצגתם לאישור האסיפה הכללית לפני הגשתם לרשם העמותות.

אין מדובר במוסד חובה לפי חוק, אך עמותות בעיקר צעירות יידרשו להנחיה, הדרכה וליווי , במיוחד בשלבי חייהן הראשונים כדי לייצר ממשל תאגידי נאות וניהול תקין, עצותיו והנחיותיו עשויות לסייע למנהלים ונושאי משרה בפתרון בעיות וקשיים ולהגן על עצמם כמתנדבים או כעובדים מאחריות אישית 

 

  1. כינוס אסיפה כללית מכוננת: יש לכנס את מייסדי וחברי העמותה לאסיפה ראשונה כדי להוסיף ולאשר רשמית את מינוי חברי הוועד המנהל, חברי ועדת הביקורת, ורואה החשבון המבקר.
  2. פתיחת חשבון בנק ומינוי מורשי חתימה: להחליט בוועד המנהל על פתיחת חשבון בנק על שם העמותה ולהסמיך את מורשי החתימה מטעם העמותה (בדרך כלל לפחות שני חברי וועד יחד או חבר וועד ו-עובד בכיר בעמותה).
  3. עדכון ורישום רשמי ברשם העמותות: לוודא שכל שמות חברי הוועד המנהל, ועדת הביקורת ופרטי נושאי המשרה ומורשי הדיווח מעודכנים במערכת המקוונת של רשם העמותות

ובאתר ה"גיידסטאר" https://www.guidestar.org.il/home

  1. קביעת סדרי עבודה ובקרה: לוודא שהוועד המנהל וועדת הביקורת מתחילים להתכנס באופן סדיר, שנקבעים נהלי עבודה ברורים כולל פרוטוקולים של ישיבות הוועד המנהל, וועדות משנה שלו, של האסיפה הכללית וועדת הביקורת.

hhttps://www.guidestar.org.il/home

זהו אתר המידע הרשמי והמרכזי על עמותות, חברות לתועלת הציבור (חל"צ) והקדשים במוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) בישראל. הוא מתבסס ישירות על הנתונים המוגשים לרשם העמותות. מטרתו היא ליצור שקיפות מלאה, להנגיש מידע פיננסי וארגוני על הארגונים ולאפשר לציבור הרחב, לתורמים ולגופי מימון להכיר וללמוד על פעילותם של ארגונים שונים, על מטרותיהם ועל ניהולם ותוצאותיו.

הופעה בפרופיל מעודכן ופעיל בגיידסטאר הינה חיונית להתנהלותה התקינה והצלחת הארגון. היא מציגה שקיפות ואמינות מול תורמים, קרנות והציבור כולו, מלמדת על מטרות ויעדי הארגון, האם מנוהל באופן תקין, מיהם העומדים מאחוריו ובראשו?

האם הארגון עומד בסטנדרטים מחמירים של פיקוח וביקורת ציבורית?

ניתן להוסיף בו פרטים ומצגת על העמותה, והפרופיל שלה בגיידסטאר הינו למעשה "כרטיס ביקור" דיגיטלי מקצועי המפורסם בציבור התורמים והמשקיעים הפוטנציאלים.

להלן תנאי סף לכהונה כחבר וועד מנהל בעמותה:

  1. כשירות משפטית: בגיר (מעל 18) שאינו פסול דין או פושט רגל (שלא ניתן לגביו צו פשיטת רגל או שטרם קיבל הפטר).
  2. אדם ולא תאגיד; חייב להיות אדם בשר ודם.
  3. שאינו עובד או ספק של העמותה: עובד בשכר או קבלן עצמאי ספק שירות של העמותה אינו רשאי לכהן כחבר וועד מנהל או חבר ועדת ביקורת, בשל ניגוד עניינים מובהק (פיקוח של העובד על עצמו).
  4. ושאינו חבר ועדת הביקורת: בשל ניגוד ענינים מובנה. חבר וועד מנהל אינו יכול לכהן במקביל בוועדת הביקורת של אותה עמותה.

חברי הוועד המנהל נושאים באחריות ציבורית, ניהולית, משפטית ואישית גבוהה להתנהלות העמותה. לכן, מומלץ לבחור לתפקיד אנשים העונים על הקריטריונים הבאים:

  1. בעלי מומחיות וערך מוסף מקצועי:
    • פיננסים וחשבונאות: רצוי לכל לפחות איש מקצוע אחד שמבין בדוחות כספיים, תקציבים ומס, כדי לפקח נכון על התנהלותה התפעולית והכלכלית.
    • משפטי: אדם בעל רקע משפטי שיכול לסייע בבחינת חוזים, עמידה בדרישות רגולטוריות והקפדה על חוק העמותות.
    • מנוסה בתחום העיסוק של העמותה: אנשי תוכן, אקדמיה או שדה המכירים ומנוסים, בעלי קשרים, יכולות וניסיון בלב הפעילות של הארגון ויכולים לתרום להצלחתו.
  2. בעל מחויבות אמיתית ופרקטית למימוש מטרות הארגון:
    • חברי הוועד נדרשים להקדיש זמן משמעותי ואפקטיבי למימוש מטרות הארגון. מי שמסכים לשמש "איש קש" או חבר וועד "על הנייר" בלבד חושף עצמו לסיכון משפטי חמור, שכן האחריות המשפטית לתוצאות ניהול העמותה חל עליו בכל מקרה.
  3. שומרי סף נקיים מניגוד עניינים:
    • כדאי לשלב אנשים שאינם תלויים כלכלית בעמותה ושאין לוועד או לפעילותה זיקה עסקית או אישית ישירה שתייצר מצבים של ניגוד עניינים. הוועד צריך לדעת לפקח באובייקטיביות על הנהלת הארגון.

מספר חברים מינימלי: לפי כללי ניהול תקין העמותה חייבת למנות לפחות שני חברי וועד שאינם קרובי משפחה זה לזה כדי למנוע ריכוז שליטה מוחלט. למעשה עדיף 3 כדי למנוע תיקו ( DEADLOCK)בהצבעות ויכולת לייצר דיון, מגוון דעות ורוב אמיתי.

 

  1. כשירות משפטית: בדומה לוועד המנהל, נדרש כי חברי הוועדה יהיו בגירים (מעל 18) וכשירים מבחינה משפטית.
  2. איסור כפל תפקידים -חבר ועדת הביקורת אינו רשאי לכהן בוועד המנהל, ואינו יכול לשמש כנושא משרה מרכזי אחר ;מנכ"ל, גזבר או מנהל כספים באותה עמותה.
  3. איסור העסקה בשכר או התקשרות ואינטרס כלכלי : עובד בשכר של העמותה או ספק שירותים שלה אינו רשאי לכהן בוועדת הביקורת.
  4. מניעת ניגוד עניינים וקשרי משפחה: חברי וועדת הביקורת אינם יכולים להיות קרובי משפחה של חברי הוועד המנהל/ של נושאי משרה בכירים בעמותה, או ספקי שירות שלה, למנוע מצב שבו הגוף המבקר "סומך את ידיו" על קרובי משפחתו.
  1. מספר חברים מינימלי: ועדת הביקורת חייבת לכלול לפחות שני חברים עם עדיפות ל-3 ( ראה מעלה לגבי מספר חברי וועד).

לאור תפקידיה בפיקוח על תקינות הפעילות, לפי החוק והאחריות שלפיו המוטלת עליהם  מומלץ למנות לתפקיד אנשים בעלי פרופיל ספציפי:

  1. בעלי רקע חשבונאי או פיננסי. ו/או
  2. בעלי רקע משפטי או רגולטורי. ו/או;
  3. אנשים עצמאיים לחלוטין בעלי אומץ ציבורי ומוסר עבודה ומחוייבות למטרות הארגון.

מבקר פנים בעמותה הוא מוסד בקרה פנימי שמטרתו לבדוק את תקינות ההתנהלות והעמידה בחוק, וחובה למנותו בעמותות שמחזורן עולה על 10 מיליון ₪.

המינוי נעשה על ידי הוועד המנהל, בהסכמת ועדת הביקורת, ואם אין הסכמה – האסיפה הכללית תכריע .

תפקידים ואחריות

מבקר הפנים הוא כלי ניהולי- אחראי על חיזוק מערך הבקרה הפנימית בעמותה ובדיקת:

  • תהליכים פנימיים ופעולות העמותה למימוש מטרותיה
  • תקינות ההתנהלות והעמידה בחוק
  • ניהול סיכונים וממשל תאגידי

לכן, הוא אינו מחליף את ועדת הביקורת או גוף מבקר חיצוני, אלא מהווה מנגנון בקרה נוסף הוא כפוף ליו"ר הוועד או למנכ"ל, בהתאם לתקנון העמותה 

מינוי יועץ משפטי כבר בשלבי ההקמה ותחילת הפעילות של עמותה הוא צעד אסטרטגי מומלץ. לא רק הוצאה טכנית. להלן הסיבות המרכזיות לכך:

  1. מניעת טעויות מבניות ותקנוניות בלתי הפיכות: ניסוח התקנון הראשוני של העמותה קובע את כללי המשחק העתידיים בעמותה. עורך דין מומחה למלכרים מוודא שהתקנון תפור בדיוק לצרכי הארגון, שעומד בדרישות הנוקשות של רשם העמותות, ומונע מראש סכסוכים פנימיים עתידיים בין המייסדים.
  2. ליווי בהקמת מוסדות החובה ועמידה בממשל תאגידי: הקמת האסיפה הכללית, הוועד המנהל ועדת הביקורת דורשת פרוטוקולים, הודעות כדין וחלוקת תפקידים מדויקת מבחינה משפטית. ייעוץ משפטי מנוסה מבטיח שכל תהליכי המינוי מבוצעים כחוק, מה שמונע עיכובים או סירובים מצד רשם העמותות באישור נושאי המשרה וניהול תקין בהמשך.
  3. הבטחת תשתית רגולטורית לקבלת אישורים קריטיים (ניהול תקין וסעיף 46): הדרך לקבלת אישור ניהול תקין ואישור סעיף 46 לפקודת מס הכנסה רצופת משוכות פרוצדורליות ודרישות גילוי מחמירות (כגון מניעת חלוקת רווחים, טיפול נכון بבעסקאות בעלי עניין ושכר בכירים). יועץ משפטי מלווה יסייע להתנהלות החשבונאית-משפטית מהיום הראשון כדי למנוע פסילה של בקשות על ידי הרשויות.
  4. מניעת ניגודי עניינים והגנה על חברי הוועד מפני חשיפה אישית: חברי הוועד המנהל נושאים באחריות אישית ומשפטית רבה. יועץ משפטי מגדיר מראש נהלים ברורים להתקשרויות, מזהה מוקשים של עסקאות בעלי עניין (העסקת קרובי משפחה או התקשרות עם חברות של המייסדים), ומספק הגנה משפטית ומנהלית ששומרת על המנהלים ועל שומרי הסף המתנדבים של הארגון.

בד"כ הוועד מוסמך למנות. אך גם האסיפה הכללית שמעליו.

השיקולים בבחירת והפעלת מורשה חתימה הלכה למעשה?

לאור האחריות הפיננסית העצומה והסיכון לטעויות או הונאות, מומלץ לאמץ את הקריטריונים הבאים בבחירת מורשי החתימה:

  1. שילוב של חברי וועד המנהל בלבד (או בראשם): עדיף שרוב מורשי החתימה או לפחות אחד מהם יהיו חברי וועד מנהל שאינם מקבלים שכר מהעמותה, כדי לשמור על עין ציבורית מבקרת ואובייקטיבית על הוצאת הכספים;
  2. הפרדת סמכויות בין המאשר למבצע: אם ממנים מנהל כללי (מנכ"ל) או מנהל כספים/ גזבר בשכר כמורשה חתימה שוטף (לצרכי התנהלות יומיומית נוחה), חובה להקפיד שתמיד תידרש חתימה נוספת של חבר וועד שאינו מקבל שכר, כדי לוודא שאין אדם שמאשר לעצמו תשלומים או מנהל את תקציב העמותה ללא בקרה חיצונית של הנהלת הארגון.
  3. בעלי רקע או זיקה פיננסית: מומלץ למנות כמורשה חתימה לפחות גורם אחד שמבין בדוחות, בקרה תקציבית ותזרים, כדי שחתימה על מסמכים פיננסיים לא תהיה "חותמת גומי עיוורת".
  4. דרישת חתימה משותפת על התחייבויות: מסיבות של בקרה, שקיפות ומניעת תקלות ומעילות, הבנקים ונהלי המנהל התקין דורשים בדרך כלל שעל כל צ'ק, הוראת תשלום או התחייבות כספית משמעותית יופיעו לפחות שני חתימות של מורשי חתימה ולא אחד

דיווחים ודוחות שנתיים ניהול תקין ואישורים

עמותה או חל"צ בישראל נדרשת לדווח מדי שנה לשני גופים רגולטוריים מרכזיים: רשם העמותות (במשרד המשפטים) ורשות המיסים. לא מדובר בדיווחים חופפים.

למרות ששני הדיווחים נשענים על הנתונים החשבונאיים של הארגון, המטרה, התוכן והדגשים של כל דיווח שונים בתכלית.

  1. דיווח שנתי לרשם העמותות (הדוח המילולי והדוח הכספי)
  • המטרה המרכזית: פיקוח ציבורי, שקיפות, ווידוא שהעמותה פועלת בהתאם לחוק העמותות, לתקנונה ולמטרותיה הציבוריות בלבד, ושאינה מחלקת רווחים אסורים.

https://www.gov.il/he/service/association_annual_reporting_obligations

  • המרכיבים העיקריים בדיווח לרשם:
  • דוח מילולי (שאלון שנתי): פירוט על פעילות העמותה בשנה החולפת, רשימת חברי הוועד המנהל ובעלי התפקידים, פרטים על חברי ועדת הביקורת, ואישור על ניהול תקין.
  • דוח כספי (מאזן ודוח על פעולות): דוחות חשבונאיים (לרוב מבוקרים על ידי רואה חשבון) המשקפים את נכסי העמותה, התחייבויותיה, הכנסותיה והוצאותיה.
  • גילוי נאות ושקיפות מיוחדת: דרישה לגילוי פרטני על שכר הבכירים (חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה), וכן דיווח מפורט על עסקאות בעלי עניין או התקשרויות עם קרובי משפחה של חברי הוועד, כדי למנוע ניגודי עניינים.
  1. דיווח שנתי של עמותה לרשות המיסים (דוח מס הכנסה ומע"מ)
  • המטרה המרכזית: חישוב חבות המס של המוסד (כגון מס שכר, מס מעסיקים, או מס בגין "פעילות עסקית" חורגת שאינה פטורה ממס), ווידוא עמידה בתנאי הפטור ממס הכנסה.
  • המרכיבים העיקריים בדיווח:
  • דוח שנתי על הכנסות (טופס 1214 או מקבילו למלכרים): פירוט מלא של כל מקורות ההכנסה של המלכר – תרומות, מענקים ממשלתיים, דמי חבר, והכנסות מפעילות עסקית או נכסים (כגון שכירות או השקעות).
  • הבחנה בין פעילות מוסדית לפעילות עסקית: רשות המיסים בוחנת האם העמותה מנהלת פעילות מסחרית שאינה קשורה ישירות למטרותיה הציבוריות. פעילות כזו עשויה להיות חייבת במס מסחרי מלא (מס חברות), בניגוד לפעילות הציבורית הפטורה.
  • דוחות ניכויים ומס שכר: דיווחים שוטפים ושנתיים על ניכויי מס ממשכורת העובדים, וכן חישוב ותשלום מס השכר (כגון 7.5%) החל על סך השכר המשולם לעובדי המלכר.
  • ניהול פנקסים לפי פקודת מס הכנסה: בדיקת עמידה בדרישות ניהול חשבונות קפדניות כתנאי לשמירת המעמד המוכר כמוסד ציבורי.

הדוח המילולי השנתי הוא דיווח חובה שכל עמותה וחברת לתועלת הציבור בישראל נדרשות להגיש לרשם העמותות מדי שנה, במקביל לדוח הכספי. הדוח המילולי מעניק את התמונה הציבורית, הניהולית- ארגונית הפעילה של הארגון.

מהם המרכיבים המרכזיים המופיעים בדוח המילולי של עמותה?

  1. תיאור פעילות הארגון בשפה חופשית:

נדרש פירוט קצר: אילו פעילויות, פרויקטים או אירועים שהארגון קיים במהלך השנה המדווחת וכיצד תרמו בפועל לקידום המטרות הציבוריות שבתקנון העמותה.

  1. עדכון פרטי נושאי משרה ושליטה:

דיווח מפורט ומעודכן על כל חברי הוועד המנהל, חברי ועדת הביקורת, מנכ"ל העמותה, נושאי משרה, מורשי דיווח ועידוכוני שינויים בהם.

  1. שכר הבכירים (שקיפות מוגברת):

חובה לדווח על חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה (היקף משרה ועלות שכר שנתית ), גם אם מדובר בסכומים נמוכים, כדי להבטיח שקיפות מלאה כלפי הציבור ורשם העמותות.

  1. עסקאות בעלי עניין וקרובי משפחה:

חובה להצהיר ולפרט האם התקיימו במהלך השנה עסקאות או התקשרויות כלשהן בין העמותה לבין חברי הוועד, קרובי משפחתם, או גופים קשורים  ולציין האם עסקאות אלו אושרו כדין על ידי ועדת הביקורת והוועד המנהל.

  1. תרומות וגופים תומכים:

דיווח על התרומות המשמעותיות שהתקבלו תמיכות מגופים מרכזיים (כולל ובעיקר מגורמים זרים לצורך שקיפות מקורות המימון של הארגון.

מה חשוב בהגשת הדוח המילולי?

  • הגשה מקוונת חובה: הדוח מוגש כיום באופן מקוון באתר רשות התאגידים.
  • חתימה דיגיטלית ואישור מורשים: הדיווח חייב להיות מאושר וחתום על ידי הגורמים המוסמכים בעמותה- חברי וועד ובנוסף – מורשה לדיווח (לרוב רואה החשבון או עורך הדין של הארגון).
  • דיווח שנתי במועד תנאי לאישור ניהול תקין: הגשת הדוח המילולי במועד (עם הדוח הכספי) היא תנאי בסיסי לקבלת אישור ניהול תקין. פיגור או דיווח חלקי יגרמו מיד לסירוב זמני/ קבוע לבקשת אישור הניהול התקין של הארגון.

מה חשוב לדעת בדוח הכספי?

  1. דוח על המצב הפיננסי (המאזן):
    • מציג את תמונת המצב ביום האחרון של שנת המס (נכסים מול התחייבויות).
    • נכסים שוטפים ולא שוטפים: מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות, חייבים (כגון כספים שמגיעים ממשרדי ממשלה או תורמים), רכוש קבוע (ציוד, מחשבים, נדל"ן אם קיים).
    • התחייבויות והון חוזר: ספקים, זכאים, הלוואות, הפרשות לפיצויים, ובמקום "הון עצמי" (כמו בחברה עסקית), במלכרים מופיעים "נכסים נטו" המורכבים מעודפים מצטברים ומקרנות ייעודיות.
  2. דוח על הפעילויות (דוח רווח וההפסד המלכ"רי):
    • מציג את המחזור הפיננסי של העמותה לאורך כל השנה – מאיפה הגיעו הכספים ולאן הם הוצאו.
    • הכנסות: פירוט לפי מקורות (תרומות ומענקים מקרנות, השתתפות ממשלתית/ציבורית, דמי חבר, הכנסות מפעילות עסקית או השקעות).
    • הוצאות: פירוט לפי תחומים (עלויות שכר והעסקת עובדים, הוצאות הנהלה וכלליות, הוצאות פעילות וישירות לקידום מטרות הארגון, פחת וכדומה).
  3. דוח על שינויים בנכסים נטו:
    • מציג את התנועה בקרנות של העמותה (האם נרשם עודף הכנסות על הוצאות שהגדיל את יתרת הנכסים נטו, או שמא נרשם גירעון ששחק את הרזרבות של הארגון).
  4. דוח על תזרימי המזומנים:
    • מציג את התנועה בפועל של הכסף הנכנס והיוצא מחשבון הבנק של העמותה, מחולק לפעילות שוטפת, פעילות השקעה ופעילות מימונית. דוח זה קריטי להבנת היכולת של הארגון לעמוד בהתחייבויותיו השוטפות.
  5. ביאורים לדוחות הכספיים:
    • החלק המפורט ביותר, הכולל את מדיניות החשבונאות של הארגון, פירוט על עסקאות בעלי עניין, פירוט התחייבויות ארוכות טווח, מענקים מותנים שממשלה או קרנות העבירו, ואירועים שהתרחשו לאחר תאריך המאזן.
    • כל מי שמתעניין בעמותה ובמהלכיה עשוי לגלות בביאורים מידע משמעותי שאינו מופיע בשורות הדיווח הממוספרות.
  • חובת ביקורת רואה חשבון: הדוחות הכספיים של עמותה שמחזורה מעל 1.3 מליון ₪ חייבים להיות מבוקרים על ידי רואה חשבון חיצוני (רו"ח המבקר שמונה על ידי האסיפה הכללית), והוא חותם על "חוות דעת רואה חשבון" המצורפת בראש הדוח ומעידה האם הדוחות משקפים נאמנה את מצבו הפיננסי של הארגון בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים ( נקרא "דוח סקור").
  • עמותות שמחזורן מעל 5 מליון ₪ חייבות הפרדה בין משרד רוה"ח שהכין וערך את הדוח לבין זה ש"סקר" אותם וחיווה דעתו לגביהם.
  • התאמה לתקנות העמותות (ניהול חשבונות): על העמותה לנהל את פנקסי החשבונות שלה בהתאם להוראות ניהול פנקסים ספציפיות החלות על מלכרים (לרוב לפי שיטת החשבונאות הכפולה).
  • מועד הגשה וקשר לניהול תקין: הדוח הכספי מוגש באופן מקוון לרשם העמותות במקביל לדוח המילולי, לרוב עד למועד הקבוע בחוק (בדרך כלל עד סוף חודש מאי של השנה העוקבת לשנת הדיווח, בכפוף לארכות אפשריות). אי-הגשת הדוח במועד מובילה מיד להטלת עיצומים כספיים ולאובדן מיידי של אישור הניהול התקין.

אישור ניהול תקין הוא תעודה רגולטורית המונפקת על ידי רשם העמותות או רשם ההקדשות לחל"צ ומהווה "תו תקן" המעיד כי עמותה או חל"צ פועלות בהתאם להוראות החוק, תקנון הארגון ומנהל תקין ציבורי. הוא ניתן לשנה , בד"כ השנה שלאחר בו התבקש או הוגשו דוחות שנתיים . לעתים גם לגבי יתרת אותה שנה בה הוגשה הבקשה.

אישור ניהול תקין מותנה? לעתים הרשם מתנה את קבלת האישור בהתחייבויות מטעם העמותה להתנהל באופן שהנחה אותה, או בתנאי אחר שרק קיומו עי העמותה יבטיח את הישארותו בתוקף.

אישור הניתן ע"י רשם העמותות לעמותות חדשות מספר חודשים לאחר תחילת הפעלתן ונועד לאשר כי עד לאותו השלב ( הראשוני) הן עמדו בחובות הדיווח באותו השלב ( שנה ראשונה לאחר רישום העמותה) כדי לאפשר להן לקבל תמיכות או לבצע התקשרויות כלשהן עם גורמים ציבוריים עירוניים או ממשלתיים.

 

  1. הגשת דוחות בזמן: עמידה מלאה במועדי דיווח של הדוחות הכספיים והמילוליים השנתיים.
  2. פעילות בהתאם למטרות: הוכחה כי הארגון מקדם אך ורק את המטרות הציבוריות שלשמן הוקם.
  3. היעדר חלוקת רווחים: הבטחה מוחלטת שאין חלוקת דיבידנדים או טובות הנאה אסורות לחברי העמותה או לנושאי משרה.
  4. ממשל תאגידי תקין: קיומם של מוסדות מבקרים פעילים (כגון ועדת ביקורת וועד מנהל) והיעדר חריגות או ליקויים מהותיים בהתנהלות האירגונית והמשפטית.

קבלת אישור ניהול תקין מרשם העמותות היא תהליך מובנה שלוקח זמן המחייב את הארגון להוכיח התנהלות שוטפת תקינה-שבהתאם לחוק העמותות ולנהלי הרשם.

שלבים עיקריים בדרך לקבלת אישור ניהול תקין

  1. עמידה בתנאי הסף (שנת פעילות ראשונה לפחות):

ככלל, עמותה חדשה נדרשת להשלים לפחות שנת פעילות מלאה אחת (ולעיתים תקופה של כ-14 חודשים מיום רישומה) בטרם תוכל להגיש בקשה ראשונה לאישור, שכן הרשם חייב לבחון דוחות כספיים ומילוליים ופעילות בפועל.

  1. הגשת דוחות שנתיים מלאים ובמועד:

תנאי מוקדם והכרחי הוא הגשה בזמן של הדוח המילולי (השאלון השנתי) ושל הדוח הכספי לשנים שקדמו לבקשה. כל פיגור או חוסר בדיווחים עוצר את התהליך מיד.

  1. הגשת בקשה מקוונת דרך האתר הדיגיטל של רשם העמותות:

הבקשה מוגשת באופן מקוון דרך אזור האישי באתר משרד המשפטים- רשות התאגידים.

יש לוודא שכל פרטי נושאי המשרה, חברי הוועד המנהל, וחברי ועדת הביקורת מעודכנים במערכת הרשם.

  1. בדיקת עמידה בקריטריונים מהותיים של הרשם:

פעילות בהתאם למטרות: הוכחה שהעמותה מקדמת את המטרות הרשומות בתקנונה.

ניהול כספי תקין: היעדר גירעונות חריגים המסכנים את המשך פעילות העמותה, והיעדר חלוקת רווחים או טובות הנאה אסורות.

עסקאות בעלי עניין: דיווח מלא על כל התקשרות עם קרובי משפחה או חברי וועד, ואישורן כדין.

שכר בכירים: דיווח שקוף על חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר.

  1. תיקון ליקויים (במידת הצורך):

באם נמצאו במסמכים או בהתנהלות פגמים טכניים או מהותיים (כגון פרוטוקולים חסרים, אי-הגשת מסמכים נלווים או ליקויים בדוחות), רשם העמותות שולח דרישת השלמה, ויש לתקנם בלוחות הזמנים שנקבעו כדי לקדם את אישור הבקשה.

היא יכולה לפנות לגופים תומכים ולבחון אפשרות להגיש בקשות לתרומות והקצבות בכפוף להתחייבות להצגת האישור לכשיאושר, או לחבור באופן משפטי ראוי לעמותה אחרת ותיקה בעלת מטרות דומות שיש לה כבר ניהול תקין ולשתף איתה פעולה בפרויקטים בתחום עיסוקה ( יש המכנים: "עמותה צינור") ולעשות שימוש באישור של העמותה הותיקה לצורך הפרוייקט.

  • מהו מנגנון "עמותה צינור" (Fiscal Sponsorship) וכיצד הוא פועל הלכה למעשה? זהו הסדר שבו עמותה ותיקה בעלת אישור ניהול תקין וסעיף 46 מקבלת תרומות או הקצבות בעבור הפרוייקט המשותף עם העמותה החדשה ומנהלת את הכספים בעבור הפרויקט.
  • אילו סיכונים משפטיים וחשבונאיים טמונים בעבודה עם עמותה צינור וכיצד ניתן למנוע אותם? הסיכון המרכזי הוא אובדן שליטה עצמאית על הכספים והקשר עם התורמים, כמו גם בעיות רגולטוריות מול רשויות המס. לכן חובה לעגן את ההתקשרות בהסכם שיתוף פעולה משפטי נכון באמצעות עו"ד שבקי ומנוסה בהתקשרויות כאלה.

כל תורם שתורם סכום משמעותי מעדיף כי בצד תרומתו הוא יזכה ל"שותפות מהמדינה": קבלת החזר ע"י קבלת "זיכוי" שיפחית את סכום חבות המס שלו עד – 33% -35% מגובה התרומה. גם שכירים, גם עצמאיים בעלי עסקים, בין כ"עוסק מורשה"  ובין כבעל מניות החברה זכאים להחזר בהתחשבות השנתית עם שלטונות המס.

לכן אישור לפי סעיף 46 הינו אטרקטיבי לתורמים ובהתאם- מעלה משמעותית את נכונותם לתרום לעמותה/ חל"צ שיכולים להנפיק להם אישור כזה. גם מרבית התורמים מחו"ל דורשים שלעמותה בישראל יהיה אישור כזה להנפיק לפילנתרופ בחו"ל. זאת, בין אם תרם ישירות לעמותה בישראל ,או אם תרם למוסד פילנתרופיה בחו"ל  המתווך את התרומה לישראל ודורש בעצמו את האישור- כדי להנפיק אישור אמריקאי מקביל לתורם אמריקאי לדוגמה.

היא יכולה לפנות לגופים תומכים ולבחון אפשרות להגיש בקשות לתרומות והקצבות בכפוף להתחייבות להצגת האישור לכשיאושר, או לחבור באופן משפטי ראוי לעמותה אחרת ותיקה בעלת מטרות דומות שיש לה כבר אישור כזה ולשתף איתה פעולה בפרויקטים בתחום עיסוקה (יש המכנים: "עמותה צינור") ולעשות שימוש באישור של העמותה הותיקה לצורך הפרוייקט המשותף. לכך נדרש ביתר שאת ניסוח הסכם שותפות בפרוייקט משותף בתחום עיסוקן באמצעות עו"ד המנוסה בהסכמים שכאלה.

 מהם הצעדים המומלצים לזרז את קבלת האישורים הרשמיים כדי לצמצם את תקופת הביניים? להקפיד על ניהול חשבונאי קפדני מהיום הראשון, להיעזר ברואה חשבון או יועץ מומחה למלכרים, ולהגיש את כל הדוחות והמסמכים לרשם העמותות מיד עם השלמת שנת הפעילות הראשונה.

זהו אישור המונפק ע"י רשות המיסים לעמותות שעמדו בקריטריונים מחמירים ונחשב כ"תו תקן" או "הכשר בד"צ" של שקיפות, ניהול תקין ואטרקטיביות עבור תורמים.

סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה מסדיר הטבות המס הניתנות ליחידים וחברות התורמים למוסדות ציבוריים. כדי לעודד תרומות למטרות ציבוריות חברתיות  המדינה מצהירה על "החזר מס" לתורם שתרם למטרה ציבורית ראויה; "בגין התרומה שתרמת המדינה תחזיר לך חלק מהמס שהיית אמור לשלם".

איך יבוצע החזר המס לפי סעיף 46?

באמצעות "זיכוי"- מסכום המס שחוייבת בו לשלם למדינה נפחית לך שיעור מסוים מגובה התרומה ;אדם פרטי ( שכיר או עוסק) זכאי להחזר (זיכוי) מסכום מס הכנסה שחייב בתשלומו בגובה35% מסכום התרומה שתרמת , או אם מדובר בחברה יקוזז / יוחזר סכום בשיעור 23% מסכום התרומה שתרמה החברה עד "תקרה " של כ-10 מיליון ₪.

דוגמה: תורם שתרם 1,000 ש"ח לעמותה/ חל"צ עם סעיף 46, זכאי להחזר מס של 350 ש"ח. כך שלמעשה שילם רק 650 ש"ח, והעמותה/ חל"צ  קיבלה 1,000 ש"ח מלאים.

נכון לשנת 2025 שיעור ההחזר אף מוכפל בתנאים מסוימים כשמדובר בתרומת נכסי הון ( ני"ע, מנייות סחירות או נכסים סחירים ואף נד"לן.

מדובר באישור חשוב למוניטין ולאטרקטיביות של העמותה כלפי מוסדות ותורמים. יש בו סיוע פרקטי בפנייה וקבלת תמיכות ותרומות מתורמים גדולים: קרנות פילנתרופיות, חברות עסקיות ותורמים פרטיים בעלי הון אשר יתנו את תרומותיהם באישור כזה. הוא גם תנאי לקבלת תרומות מחו"ל. בעיקר מארה"ב.  אישור ניהול תקין,

– יסייע בקמפיינים ציבוריים של גיוס המונים בפלטפורמות גיוס דיגיטליות, וגם – נדרש כתנאי לעמותה המעונינת להשתתף במכרזים או לקבל תמיכות והקצבות מגופים ציבוריים; ממשלתיים ורשויות מקומיות.

 

  1. מטרה ציבורית: העמותה חייבת לפעול באחד התחומים המוכרים בפקודת מס הכנסה כ"מטרה ציבורית" והארגון זכאי למעמד "מוסד ציבורי" לפי הפקודה.
  2. ניהול תקין: העמותה חייבת להחזיק באישור ניהול תקין עדכני למועד הבקשה מרשם העמותות.
  3. איסור חלוקת רווחים: כל הכנסות הארגון חייבות לממש את מטרותיו ואסור לחלק אותן למייסדים או לחברים.
  4. מבחן הפעילות: רשות המיסים בודקת שהעמותה אכן מבצעת פעילות ציבורית ממשית ולא רק משמשת כצינור להעברת כספים.

 

כיצד מתבצע הליך קבלת אישור מוסד ציבורי מרשות המיסים?

  1. יש למלא בקשה מפורטת שבאתר רשות המיסים .יש לצרף אליה מסמכים, התחייבויות ודוחות .
  2. לאחר שהוגשה, הבקשה עוברת לבחינתה ע"י מחלקת מוסדות ציבור ומלכ"רים.
  3. לעתים הליך הבחינה הוא ארוך ודורש השלמות ותיקונים.
  4. לאחר שהבקשה אושרה ע"י רשות המיסים היא עוברת לדיון ואישור בועדת הכספים של הכנסת. לכשהוועדה מתכנסת ודנה באופן פרטני בכל בקשה.
  5. לאחר אישור הוועדה רשות המיסים מנפיקה את האישור המקווה.
  6. האישור מונפק לתקופה מוגבלת ויש צורך לחדש אותו מדי פעם ( 3 שנים או פחות).

שלב זה קל וזריז יחסית לקבלת האישור ואולם, עמותה שאיבדה את אישור הניהול התקין השנתי עלולה מתישהו לאבד גם את אישור המוסד הציבורי.

דיווחים ודוחות שנתיים ניהול תקין ואישורים​

מאחר והבקשה נדונה ב2 ערכאות ציבוריות עמוסות מדובר על תקופת מינימום של כשנה לפחות ומעלה, אלא התמזל מזלה של העמותה המבקשת והיא זכתה לטיפול מהיר / דחוף. יתכן שהתקופה האמורה תקוצר במספר קטן של חודשים. 

ביקורת ורגולציה על עמותות , ניהול מיוחד ופיקוח של הרשם

ביקורות יזומות מטעם רשם העמותות והחשב הכללי בעמותות

לצד הפיקוח השוטף המבוסס על הגשת דוחות שנתיים (מילוליים וכספיים), רשם העמותות (רשות התאגידים) והחשב הכללי (במשרד האוצר) מקיימים ביקורות יזומות ומעמיקות על עמותות וחל"צ. ביקורות אלו נועדו לוודא שהארגונים פועלים כדין, שומרים על מטרותיהם הציבוריות, פועלים ומתנהלים באופן תקין ולפי חוק, ומנהלים את כספיהם בשקיפות וללא זליגת כספים אסורה.

ביקורת יזומות מטעם רשם העמותות (ביקורת עומק / ביקורת פתע)

קיבלנו הודעה שרשם העמותות יערוך ביקורת עומק בעמותה? מה לעשות איך מתכוננים?

רשם העמותות מקיים מדי שנה מערך של ביקורות עומק חשבונאיות ומינהליות על עמותות נבחרות (לרוב על בסיס מדגמי, מידע מודיעיני, תלונות ציבור, או חריגים בדוחות השנתיים).

במה מתמקדת הביקורת?

  • בדיקת ממשל תאגידי: האם מוסדות העמותה (האסיפה הכללית, הוועד המנהל וועדת הביקורת) אכן מתכנסים באופן סדיר, מקבלים פרוטוקולים ומנהלים את הארגון באמת ולא רק "על הנייר".
  • בדיקת עסקאות בעלי עניין: איתור התקשרויות סמויות או גלויות עם חברי וועד, מנכ"ל, קרובי משפחתם או חברות בבעלותם, ובחינה האם הן אושרו כדין ובגובה תעריפים סבירים (ללא רווח סמוי או הוצאת כספים עודפת).
  • בדיקת שכר והטבות: בחינת תשלום שכר לבכירים, עמידה בדיווחי 5 מקבלי השכר הגבוה ביותר, ואיתור תשלומים חריגים או משיכות כספים שלא לטובת מטרות העמותה.
  • הגשמה בפועל של מטרות העמותה: בדיקה פיזית וחשבונאית האם הכספים שהתקבלו אכן מופנים לקידום הפעילות הציבורית הרשומה בתקנון ולא זולגים לפעילות עסקית פרטית.

 

מהי תוצאה אפשרית של ביקורת רשם העמותות?

התוצאה האפשרית: ממצאי הביקורת מועברים לדוח רשמי. במקרה של ליקויים חמורים, הרשם יכול לדרוש תיקון מיידי, או לדרוש תכנית הבראה מותנית בשלבי ביצוע והשגת יעדים , להטיל עיצומים כספיים, להשעות את אישור הניהול התקין, ובמקרים קיצוניים אף לפנות לבית המשפט בבקשה למנות מנהל מיוחד או פירוק לעמותה.

החשב הכללי אחראי על כספי המדינה, ולכן הביקורות מטעמו מתמקדות אך ורק בעמותות הנתמכות בתקציבי מדינה (כלומר, מקבלות הקצבות, או זוכות במכרזים ממשלתיים).

במה תתמקד הביקורת?:

  • עמידה בכללי שנת הכספים והוראות התכ"ם (תקנות כספים ומשק המדינה): בדיקה האם כספי התמיכה הממשלתית הוצאו אך ורק בעבור הפרויקט שלשמו ניתנו ובכפוף למבחני התמיכה הרלוונטיים של משרד הממשלה המקציב.
  • תקינות חשבונאית של קבלת תמיכות: בדיקה שאין כפילות תקציבית (קבלת כספים מאותו משרד או ממשרד אחר עבור אותה הוצאה בדיוק), ווידוא ניהול הפרדה חשבונאית נאותה של כספי התמיכה.
  • בדיקת הוצאות הנהלה וכלליות: בחינה האם העמותה חורגת מהמותר מבחינת הקצאת כספי תמיכה להוצאות מנהלתיות גלובליות במקום לטובת אוכלוסיית היעד או השירותים הציבוריים.

 

מהי תוצאה האפשרית של ביקורת חשב כללי בעמותה?

אם מתגלים ליקויים או שימוש שלא כדין בכספי ציבור, החשב הכללי רשאי להורות על הפסקה מיידית של זרם התמיכות, לדרוש החזר כספים מלא (השבת מענקים לקופת המדינה), ואף להכריז על העמותה ועל מנהליה כ"גופים מורחקים" שלא יוכלו לקבל תמיכות ממשלתיות נוסיכונים פות בעתיד.

ביקורת עומק (או ביקורת פתע חשבונאית ומינהלית) מטעם רשם העמותות אינה בדיקה שגרתית, אלא הליך חקירתי מעמיק שחושף את הארגון לסיכונים משפטיים, ניהולים וכלכליים חמורים ביותר:

  1. אובדן מיידי של אישור הניהול התקין: אם הביקורת מעלה ליקויים מהותיים, חשד לניהול לא תקין, חריגה ממטרות או בעיות חמורות בממשל התאגידי, רשם העמותות רשאי להשעות או לשלול לאלתר את אישור הניהול התקין של הארגון – צעד שמקפיא מיד את כל ההקצבות הממשלתיות והתמיכות הציבוריות.
  2. הטלת עיצומים כספיים וקנסות אישיים: במקרה של התגלות הפרות של חוק העמותות או נהלי הרשם, הרשם מוסמך להטיל על העמותה עיצומים כספיים משמעותיים. במקרים מסוימים, האחריות והקנסות עלולים להיות מוטלים אישית גם כלפי נושאי משרה וחברי הוועד המנהל ו/או חברי ועדת ביקורת שהתרשלו בתפקידיהם כשומרי סף.
  3. הליכי פירוק או מינוי מנהל מיוחד (קונסרבטור): במצבים קיצוניים שבהם מתגלים מעילות, זליגת כספים אסורה למקורבים, ניגודי עניינים חמורים או גירעונות ענק המסכנים את הציבור, רשם העמותות רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה דחופה למינוי מנהל מיוחד לעמותה (נציג ממונה מטעמו שישתלט על ניהולה) ואף להורות על פירוקה הכפוי.
  4. פגיעה אנושה במוניטין ובגיוס התרומות: דוחות ביקורת עומק סופיים של רשם העמותות הם גלויים ופתוחים לעיון הציבור. חשיפת ממצאים שליליים או התנהלות לקויה מחסלת את האמון הציבורי בארגון, מבריחה קרנות פילנתרופיות ותורמים, ומבטלת מעשית את היכולת לגייס משאבים או לשמר את פעילות העמותה.

מומלץ להתכונן מראש לביקורת רשם. היערכות מוקדמת, מסודרת ושקופה יכולה להקטין דרמטית את הסיכונים ולמנוע ממצאים שליליים. להלן השלבים המרכזיים להיערכות נכונה:

  1. ריכוז והכנת כלל המסמכים והתיעוד המינהלי
  • פרוטוקולים של מוסדות החובה: לוודא שכל הפרוטוקולים של ישיבות האסיפה הכללית, הוועד המנהל וועדת הביקורת לשנים שנבדקות נוסחו נכון, כולל נושאי הדיון וקבלת החלטות, ומתועדים כחוק, חתומים כדין, ונמצאים בתיקייה מסודרת (בדגש על דיון ואישור תקציבים, אישור דוחות כספיים ומינוי נושאי משרה).
  • שימוש בכלי מעקב אחר יישום החלטות: להכין תיעוד המוכיח שהחלטות שהתקבלו במוסדות העמותה אכן יושמו בפועל בשטח.
  • תיקי עובדים והתקשרויות: לוודא שלכל עובד וספק בעמותה יש חוזה העסקה מעודכן, תלושי שכר תקינים, ותיאור תפקיד ברור התואם את היקף משרתו.
  1. בדיקה חשבונאית ופיננסית מקדימה
  • בחינת עסקאות בעלי עניין: לרכז מראש רשימה מלאה של כל התקשרות או עסקה שנעשתה עם חברי וועד, וועדת ביקורת, נושאי משרה, קרובי משפחתם או חברות בבעלותם, כולל אישורים מוקדמים של ועדת הביקורת והוועד המנהל בפורום חברים נקי מניגוד ענינים והצדקת סבירות העלויות.
  • שכר בכירים: לוודא ששמותיהם והיקף שכרם של חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר דווחו במדויק בדוחות השנתיים ושאין חריגים לא מוסברים.
  • הפרדה חשבונאית של פרויקטים: אם העמותה מנהלת כספים המיועדים לפרויקטים ספציפיים, תרומות ייעודיות או תמיכות ממשלתיות, יש לוודא שמתנהלת הפרדה חשבונית וחשבונאית ברורה המאפשרת לעקוב אחר אופן הקצאת וניצול הכספים.
  1. שיתוף פעולה עם רואה החשבון והיועץ המשפטי
  • הנחיית אנשי המקצוע: לעדכן מיד את רואה החשבון המבקר ואת היועץ המשפטי של העמותה על קבלת הודעת הביקורת.
  • הכנת הדוחות לביקורת: לוודא שרואה החשבון מסייע בהכנת כל החומרים החשבונאיים, ההתאמות הבנקאיות והביאורים הנדרשים כדי שהמבקרים יקבלו תמונה נקייה ומסודרת מיד עם הגעתם.
  1. הכנת צוות העמותה וההנהלה
  • שקיפות מלאה מול המבקרים: להנחות את כל בעלי התפקידים לשתף פעולה באופן מלא, מקצועי ואדיב עם בודקי הרשם, ולהציג את המסמכים הנדרשים מבלי לנסות "להסתיר" ליקויים.ככל שיש צורך במתן הסברים לחוסרים – לתת אותם על אתר.
  • מינוי מרכז אופרציה (פרויקטור פנימי): לרכז את כל התקשורת והעברת המסמכים מול צוות הביקורת דרך אדם מרכזי אחד בעמותה (כגון מנהל הכספים או מנכ"ל), כדי למנוע סתירות במידע או עיכובים בלתי נדרשים.

מהי תוכנית הבראה לעמותה- שנדרשת על ידי רשם העמותות?

תוכנית הבראה לעמותה היא מסמך אסטרטגי, פיננסי ותפעולי מקיף, המוגש לרשם העמותות כהתחייבות חתומה מטעם העמותה לפעול בתהליך מפוקח מול הרשם.

ישנם 2 סוגים עיקריים של תוכניות הבראה:

א) תכנית הבראה לתיקון ליקויים בממשל תאגידי וניהול לא תקין ו-

ב) תכנית הבראה עקב מצב פיננסי קשה /יורד – העדר סולבנטיות.

בנסיבות שכאלה הרשם מתנה את חידוש או מתן אישור הניהול התקין לעמותה בהצגת תוכנית לתיקון ליקויים ובניית בקרות ופיקוח שלא יחזרו (א), או בתכנית להבראה פיננסית (ב) באמצעות גורם מפקח חיצוני כדי להבטיח שהארגון נוקט בצעדים אמיתיים לחילוץ עצמו מקריסה ולעמידה בהתחייבויותיו כלפי נושים, עובדים והציבור.

כאשר ביקורת עומק או בדיקה שגרתית של רשם העמותות מעלות כשלים חמורים באופן שבו העמותה מתנהלת מבחינה חוקית, מינהלית וארגונית, גם אם מבחינה חשבונאית קופת העמותה מאוזנת יחסית הרשם מתנה אישור ניהול תקין והמשך פעילות ללא פירוק בתכנית הבראה.

  • מהן הבעיות המרכזיות שמוליכות, בין היתר, לתוכנית כזו?

ניהול לא תקין, לא חוקי, בניגוד לתקנון, ובין היתר:

  • אי-כינוס סדיר של מוסדות החובה (האסיפה הכללית, הוועד המנהל או ועדת הביקורת) והיעדר פרוטוקולים חוקיים. החלטות לא תקינות, העדר דיונים והחלטות.
  • עסקאות בעלי עניין שבוצעו בניגוד לנהלים, ללא אישור מוקדם או תוך חשש לניגוד עניינים חמור.
  • ליקויים בדיווח השוטף (אי-הגשת דוחות במועד, הסתרת פרטי שכר בכירים).
  • סטייה מטרות העמותה הרשומות בתקנון או הפעלת פעילויות ללא סמכות.
  • מהם המרכיבים המרכזיים בתוכנית:
  • שינוי מבני וארגוני: מינוי חברי וועד חדשים ובלתי תלויים, החלפת גורמי ניהול כושלים, והקפדה על הפרדה מבנית מלאה בין מוסדות הפיקוח (ועדת ביקורת) לבין ההנהלה.
  • הסדרת נוהלי עבודה: כתיבת נהלים פנימיים ברורים לאישור עסקאות, ניהול פרוטוקולים והעסקת עובדים או קרובי משפחה.
  • פיקוח צמוד: התחייבות להעברת דיווחים שוטפים לרשם העמותות כל מספר חודשים ופיקוח צמוד על ביצוע תיקוני הליקויים כדי לוודא שהארגון יישם את התיקונים המינהליים והארגוניים בפועל ו-באופן שלא יחזרו.

תוכנית זו נדרשת כאשר הארגון נמצא במשבר כלכלי עמוק, סובל מגירעונות מצטברים כבדים, ואינו עומד במבחן הסולבנטיות (כלומר, התחייבויות העמותה גבוהות משמעותית מהנכסים שלה, או שאין לה תזרים מזמנים מספיק לשלם לספקים, לעובדים או לרשויות המס בשוטף).

  • מהן הבעיות המרכזיות שמוליכות לתוכנית כזו:
  • גירעונות תקציביים מתמשכים שנצברו במשך מספר שנים ושחקו לחלוטין את "הנכסים נטו" של העמותה.
  • איום מוחשית של חדלות פירעון (חוסר יכולת לפרוע חובות שוטפים/ עתידיים וסכנה לעיקול חשבונות בנק).
  • צמצום חד בתמיכות, במענקים או בתרומות שהותיר את העמותה ללא מקורות מימון לפעילות הליבה.
  • המרכיבים המרכזיים בתוכנית:
  • איזון תקציבי קפדני: בניית תקציב חסכוני המבוסס על צמצום דרסטי של הוצאות הנהלה וכלליות, והתאמת היקף הפעילות והעובדים למשאבים הקיימים בפועל.
  • הסדרי חוב מול נושים: גיבוש מתווה מוסכם לפירעון חובות קיימים (מול ספקים, בנקים או רשויות) בפריסת תשלומים ארוכת טווח.
  • הזרמת הון חיצוני וגיוס משאבים: הבטחת מקורות מימון ודאיים וחיצוניים (כגון הלוואות בעלים, תרומות ייעודיות לכיסוי הגירעון, או אישור תמיכות חדשות) שיחזירו את העמותה למצב של עודף נכסים נטו וסולבנטיות תקינה.

כאשר רשם העמותות (או בית המשפט) דורש מעמותה תוכנית הבראה כתנאי למתן או להמשך אישור הניהול התקין שלה, נדרש בדרך כלל גורם מקצועי מומחה חיצוני או בלתי תלוי שילווה ויפקח על יישום התוכנית בפועל. מטרת המפקח היא לוודא שההנהלה אכן עומדת ביעדים הפיננסיים והמינהליים שהתחייבה אליהם, ושכספי הארגון מנוהלים באחריות.

מי רשאי ומתאים להתמנות כמפקח?

  1. רואה חשבון מבקר או מומחה חשבונאי חיצוני:
    • הנפוץ ביותר: ברוב המקרים, הרשם או העמותה ממנים רואה חשבון חיצוני (שאינו רואה החשבון השוטף של העמותה, כדי למנוע ניגוד עניינים) או יועץ כלכלי המתמחה בהבראת מלכרים.
    • תפקידו: לבחון את תזרימי המזומנים, לוודא שהקיצוצים בתקציב אכן מבוצעים, לבדוק את עמידת העמותה ביעדי האיזון, ולהעביר דוחות תקופתיים לרשם העמותות על קצב התקדמות ההבראה.
  2. נאמן או מנהל מיוחד (במקרים קיצוניים של חדלות פירעון או של פגמים מהותיים בניהול העמותה ומוסדותיה ):
    • כאשר מדובר במשבר עמוק במיוחד, בין ארגוני משפטי, ובין עקב סכנת חדלות פירעון , בית המשפט או רשם העמותות עשויים למנות מנהל מיוחד (קונסרבטור) או נאמן.
    • תפקידו: במקרים אלו, המפקח אינו רק "משקיף מהצד", אלא מקבל סמכויות ניהוליות רחבות (ולעיתים אף מחליף זמנית את סמכויות הוועד המנהל) כדי לנווט את הארגון בבטחה החוצה מהמשבר, לעתים אף חקירתיות – כדי לברר באם ניתן לשקם את המוסדות והניהול התקין , ולמנוע קריסה מוחלטת, או במקרים חמורים- להורות על פירוק העמותה לשם ביצוע חקירות ביחס לתהליך ולאחראים שהביאו אותה למצבה החמור.
  1. גורם מקצועי מפקח על התכנית מטעם הרשם או משרד ממשלתי תומך:
    • בעמותות שנתמכות באופן נרחב על ידי משרד ממשלתי מסוים (למשל משרד הרווחה או החינוך), ייתכן שהחשב הכללי או המשרד המקציב ידרשו למנות מפקח מטעמם או לדרוש דיווח שוטף לחשב המלווה של המשרד.

מה כוללת אחריותו של המפקח?

  • בקרה שוטפת: מעקב חודשי או רבעוני אחר ביצוע התקציב, הוצאות השכר וההכנסות בפועל מול תחזיות תוכנית ההבראה.
  • דיווח לרשם: הגשת חוות דעת מקצועית לרשם העמותות האם העמותה עומדת באבני הדרך (Milestones) שנקבעו בתוכנית.
  • המלצה להמשך מתן אישור ניהול תקין: בהתאם לעמידת העמותה ביעדים, המפקח הוא זה שלמעשה מהווה את "הכתובת המקצועית" עבור הרשם כדי להחליט האם לחדש את אישור הניהול התקין או לנקוט בצעדי אכיפה חמורים יותר.

כישלון תכנית הבראה

  • עמותה שנכשלה בעמידה ביעדי תוכנית ההבראה או בשיתוף פעולה עם המפקח – הרשם שולל או מסרב לחדש באופן סופי את אישור הניהול התקין של הארגון, מה שמקפיא מיד כל זכאות לקבלת תקציבים, הקצבות ותמיכות ממשלתיות.
  • כיצד כישלון ההבראה משפיע על מעמדו של אישור סעיף 46 לפקודת מס הכנסה? היעדר ניהול תקין גורר בדרך כלל את ביטול או אי-חידוש אישור סעיף 46, מה שמחסל מיד את יכולת הארגון להציע הטבות מס לתורמים ומייבש את מקורות המימון הפילנתרופיים.
  • מדוע כישלון עשוי להוביל לפתיחת הליכי חדלות פירעון ופירוק משפטי?

כשמדובר בתוכנית הבראה פיננסית והעמותה ממשיכה לצבור חובות וגירעונות ללא יכולת לשלם לנושאי משרה, ספקים או עובדים, הרשם או הנושים רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למנות מפרק או כונס נכסים.

  • האמנם קיימת סכנה להטלת אחריות אישית ומשפטית על חברי הוועד המנהל במקרה של כשלון?

בהחלט; אם יתברר שחברי הוועד התרשלו באופן חמור בתפקידם כמקבלי החלטות ושומרי סף, המשיכו לפעול בידיעה שהעמותה חדלת פירעון, או יצרו חובות פיקטיביים, הם עלולים להיחשף לתביעות אישיות בגין "ניהול שלא כדין" או הרמת מסך עד כדי ייחוס מחדלי העמותה והטלת חובות העמותה -עליהם.

  • מהי הפגיעה האנושה שנגרמת לשם הטוב של הארגון וליכולתו לפעול בעתיד? כישלון מתוקשר בתוכנית הבראה מפרסם ברבים את כשלי ההנהלה, מבריח תומכים וקרנות, ומוביל הלכה למעשה להשבתת פעילות הליבה ולסגירת הארגון לצמיתות.

הודעה רשמית מרשם העמותות לפיה הוא שוקל להורות על פירוק העמותה (לפי סעיף 37 או 38 לחוק העמותות) היא מצב חירום משפטי המחייב פעולה מיידית. הודעה זו נשלחת לרוב לאחר שהעמותה לא הגישה דוחות במשך שנים, לא שילמה אגרות, איבדה את אישור הניהול התקין לחלוטין, או נמצאה בניהול לקוי חמור ללא תיקון ליקויים.

מה ניתן וצריך לעשות מיד עם קבלת הודעה על בקשת פירוק מטעם הרשם? (צעדים אופרטיביים)

  1. בדיקה מיידית של עילות ההודעה ומועדים:

יש לקרוא בעיון רב את ההודעה, לזהות בדיוק מהי העילה שבגינה שוקל הרשם להורות על פירוק (למשל: אי-הגשת דוחות לשנים מסוימות, חוב אגרות, או אי-קיום מוסדות), ולבדוק מהו חלון הזמן המדויק שניתן לעמותה להגיב או לתקן את המעוות (בדרך כלל מדובר בתקופה קצובה של 30 עד 60 יום).

  1. הגשת תגובה והתנגדות מנומקת במועד:

אין להתעלם מההודעה. חובה להגיש לרשם העמותות תגובה בכתב (רצוי מאוד בליווי משפטי מתמחה) המפרטת מדוע אין להורות על פירוק, תוך צירוף אסמכתאות לכך שהעמותה פעילה, מתקנת את דרכיה, או נמצאת בתהליך הסדרה.

  1. הסדרה דחופה של מחדלי העבר (דוחות ואגרות):

אם העילה היא אי-הגשת דוחות כספיים או אי-תשלום אגרות שנתיות, יש לפעול עוד היום יחד עם רואה החשבון של העמותה להכנת כל הדוחות החסרים, תשלום כל חובות האגרות והפיגורים, והגשתם באופן מקוון למערכת הרשם. פעולה אקטיבית ומהירה של השלמת הדיווחים היא הדרך הטובה ביותר לבטל את כוונת הרשם.

  1. מינוי מיידי של עו"ד או רו"ח מומחה למלכרים:

זהו אינו שלב לטיפול עצמאי. יש לשכור שירותי עורך דין המתמחה בדיני עמותות ומלכרים כדי לנהל נכון ובשפה המשפטית את הדיאלוג מול הלשכה המשפטית של רשות התאגידים, לבקש ארכה במידת הצורך, ולהציג תוכנית פעולה ברורה להצלת הארגון.

  1. כינוס הוועד המנהל ועדכון חברי הארגון:

לעדכן מיד את חברי הוועד המנהל וועדת הביקורת על חומרת המצב, לכנס ישיבה דחופה, ולתעד בפרוטוקול את הצעדים שננקטים באופן מיידי לתיקון הליקויים ולהגנת העמותה.

אם רשם העמותות (או נושה של העמותה) כבר הגיש לבית המשפט בקשה פורמלית לפירוק העמותה (לפי סעיף 38 לחוק העמותות), מדובר במצב חירום משפטי מתקדם ביותר. מרגע הגשת הבקשה ועד למתן החלטת השופט, העמותה נמצאת במסלול חירום קיצוני.

מהן ההשלכות המיידיות של הגשת הבקשה?

  1. עצירת הליכים משפטיים וכלכליים: ככלל, מרגע הגשת בקשת הפירוק, כל הליך משפטי, עיקול או הוצאה לפועל נגד העמותה מוקפאים או טעונים אישור של בית המשפט של פירוק, כדי למנוע מנושים מסוימים "לשדוד" את נכסי העמותה על חשבון אחרים.
  2. איום קיומי מוחשית: בית המשפט עלול למנות מפרק זמני או קבוע שישתלט לחלוטין על ניהול נכסי העמותה, יפסיק את פעילות הליבה שלה, ויחל בחקירות לגבי האחראים לעילת הפירוק ו/או בחיסול הארגון לצורך חלוקת נכסיו לנושים.

מה ניתן וצריך לעשות במצב זה? (דרכי פעולה)

  1. שכירת עורך דין מומחה לחדלות פירעון ומלכרים מיד: זהו שלב שחייב ייצוג משפטי מקצועי ומיידי בבית המשפט המחוזי (המוסמך לדון בתיקי פירוק). אסור להופיע לבד או להתעלם מהדיונים שייקבעו.
  2. הגשת התנגדות ובקשה לעיכוב הליכים או דחייה: אם הפירוק הוגש בשל מחדלים מנהליים שניתן לתקן (כמו אי-הגשת דוחות), עורכי הדין יבקשו מבית המשפט לתת "ארכת חסד" (Pause) כדי לאפשר לעמותה להשלים את כל הדיווחים, לשלם חובות ולסגור את הפערים מול רשם העמותות.
  3. הגשת הסדר פשרה או הסדר חוב (במצב של חובות כספיים): אם העמותה נקלעה לחדלות פירעון בשל חובות לנושים, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הסדר חוב לפי סעיף 350 לחוק החברות (החל גם על עמותות). בהסדר זה מציגים מתווה שבו הנושים מקבלים חלק מהחוב בתשלומים, והעמותה ניצלת מפירוק מלא וממשיכה להתקיים.
  4. הוכחת פירעון או פעילות תקינה: אם הבקשה הוגשה בשגגה או שכל החובות והדוחות שולמו והוסדרו טרם הדיון, יש להגיש תצהיר מפורט לבית המשפט המגובה באסמכתאות כדי לשכנע את השופט למחוק או לדחות את בקשת הפירוק על הסף.

כשרשם העמותות מוציא החלטה סופית על מחיקת העמותה (או אם העמותה כבר נמחקה בפנקס העמותות לפי סעיף 37 לחוק העמותות עקב אי-הגשת דוחות או אי-תשלום אגרות), מדובר במצב שבו הארגון אינו קיים עוד מבחינה משפטית, אינו רשאי לפעול, וחשבונות הבנק שלו נחסמים בדרך כלל לפעילות.

עם זאת, במקרים רבים ניתן להפוך את הגלגל. להלן השלבים המרכזיים והפעולות שניתן לנקוט:

מהן האפשריות להחיות מחדש את העמותה?

  1. הגשת בקשה מנומקת לביטול המחיקה (שחזור העמותה):

ניתן לעמותה שנמחקה (או לנושאי המשרה שלה) להגיש בקשה רשמית לביטול המחיקה ושחזור רישום העמותה.

הבקשה מוגשת באופן מקוון דרך אזור הדיגיטל של רשם העמותות, ויש לצרף אליה תצהירים משפטיים מפורטים המסבירים מדוע העמותה לא תפקדה או לא דיווחה, ומדוע יש אינטרס ציבורי או פעילות ממשית המצדיקים את החזרתה לחיים.

  1. הסדרה מוחלטת של כלל המחדלים כתנאי סף:

הרשם לא יבטל את המחיקה אוטומטית. תנאי בל יעבור לשחזור העמותה הוא השלמה ותשלום של כל מה שגרם למחיקה לכתחילה:

הכשה והגשה של כל הדוחות הכספיים והמילוליים החסרים עבור השנים שבהן העמותה הוזנחה.

תשלום מלא של כל האגרות השנתיות, הקנסות והעיצומים הכספיים שהוטלו על הארגון.

  1. פנייה דחופה לבית המשפט (במידת הצורך):

אם חלף זמן רב מאז המחיקה הרשמית, או שרשם העמותות מסרב לבטל את המחיקה מיוזמתו, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מתוקף סמכותו הכללית, בבקשה להורות לרשם העמותות לשחזר את רישום העמותה (לרוב לצורך הסדרת נכסים, גביית כספים המגיעים לעמותה, או המשך פעילות חיונית). פנייה זו מחייבת ייצוג משפטי.

  1. שכירת עורך דין ורואה חשבון מומחים למלכרים מיד:

שחזור עמותה מחוקקת הוא הליך פרוצדורלי סבוך ונוקשה. חובה להסתייע באיש מקצוע חשבונאי שיסגור את כל הפיגורים בדוחות, ובשירותי עורך דין שילוו את ההתנהלות המשפטית מול הלשכה המשפטית של רשות התאגידים כדי למנוע את דחיית הבקשה.

ממשל תאגידי (Corporate Governance) הוא מערכת הכללים, המבנים הארגוניים, הנהלים והתהליכים שבאמצעותם מנוהלת העמותה, מפוקחת ומכוונת. בניגוד לחברה עסקית שבה המטרה המרכזית היא רווח לבעלי המניות, במלכ"ר הממשל התאגידי נועד להבטיח שהארגון יופעל אך ורק למטרותיו הציבוריות, מנהל את כספי הציבור והתרומות בשקיפות מלאה, ומונע ניגודי עניינים או זליגת משאבים לידיים פרטיות.

כיצד ניתן לציית להנחיות הממשל התאגידי בפועל?

כדי לעמוד בדרישות החוק ובהנחיות רשם העמותות, על הארגון ליישם את עקרונות המפתח הבאים:

  1. הפרדה מבנים ותפקוד תקין של מוסדות החובה:

לוודא שמוסדות העמותה (האסיפה הכללית, הוועד המנהל וועדת הביקורת) פועלים באופן עצמאי וממלאים את תפקידם.

להקפיד שחברי ועדת הביקורת אינם חברים בוועד המנהל ואינם קרובי משפחה של ההנהלה, כדי שיוכלו לשמש כ"שומרי סף" אמיתיים.

  1. תיעוד מדויק וכינוס סדיר (פרוטוקולים):

לכנס את האסיפה הכללית לפחות אחת לשנה, ואת הוועד המנהל ועדת הביקורת בתדירות שוטפת וסבירה.

לתעד כל החלטה בפרוטוקול חתומות כדין, בדגש על אישור התקציב השנתי, אישור הדוחות הכספיים, והחלטות מהותיות.

  1. מניעת ניגודי עניינים וטיפול בעסקאות בעלי עניין:

לנהל רישום שקוף של כל התקשרות עם חברי וועד, מנכ"ל או קרובי משפחתם.

לוודא שכל עסקה כזו עוברת את "המבחן המשולש": אישור מקדים של ועדת הביקורת, אישור הוועד המנהל (ללא השתתפות בעלי העניין בהצבעה), ותמחור הוגן ושקוף.

  1. שקיפות מלאה ושכר בכירים:

לדווח באמינות ובמועד על חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה בדוח השנתי לרשם.

להימנע ממתן טובות הנאה אסורות או חלוקת רווחים סמויים, ולהקפיד שכל הכספים משמשים לקידום מטרות הליבה של הארגון.

מהי "בעיית הנציג" בעמותה או חל"צ?

 

בעיית הנציג (Agency Problem) היא קושי כלכלי, ניהולי ומשפטי שנוצר כשיש פער בין האינטרסים של הבעלים או מייסדי הארגון (חברי העמותה אם מדובר במאות ומעלה, התורמים וציבור הנהנים מפעילויותיה) לבין האינטרסים של הנציגים המנהלים בפועל :חברי הוועד המנהל, המנכ"ל או נושאי המשרה.

בעמותה המצב הוא של :היעדר "בעלים"; אין אדם פרטי שמחזיק במניות ונהנה מפעילות חברה -מהרווחים. לכן אין גורם בעל אינטרס כלכלי ישיר שעוקב בתכיפות אחרי פעילות המנהלים ו"שומר על הקופה" לאור ענינו בכיסו הפרטי. וכ"כ קיים בה :ניגוד אינטרסים פוטנציאלי בין המנהלים /חברי וועד לבין עניין הנהנים שמקסימום מהכנסות העמותה יעבור אליהם. למנהלים בהיבט זה; עלולים להיות שיקולים זרים: רצון להיטיב עם מקורבים, להעסיק בני משפחה, לדאוג לשכר גבוה לעצמם, או להעדיף יוקרה אישית על פני מימוש אופטימלי של מטרות הארגון.

האם הקפדה על כללי "ממשל תאגידי" פותרת את "בעיית הנציג?

כללי הממשל התאגידי לא נועדו רק לספק את הבירוקרטיה של רשם העמותות, אלא להוות "מערכת בלמים ואיזונים" שנועדה ישירות לנטרל את בעיית הנציג. כך זה עובד בפועל:

  1. הפרדה מבנית ויצירת שומרי סף בלתי תלויים: כאשר ועדת הביקורת והוועד המנהל מתפקדים כדת וכדין, הם משמשים כעיין הבוחנת והנציגה של הציבור. חוק העמותות האוסר על קרובי משפחה לפקח זה על זה או על עובדים לשמש כחברי וועד מונע מהנציגים "לשמור על עצמם" ומבטיח ביקורת אמיתית.
  2. שקיפות מלאה ושכר בכירים: החובה לדווח על חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר ולחשוף עסקאות בעלי עניין פותרת את החשש שניגוד עניינים ינוצל לרעה. האור הציבורי מונע ממקבלי ההחלטות לנצל את נכסי העמותה לרווח אישי סמוי.
  3. חובת האמון והזהירות של נושאי המשרה: המשפט מטיל על חברי הוועד ו"נושאי משרה" אחרים "חובת נאמנות" מוגברת לפעול אך ורק לטובת העמותה ומטרותיה הציבוריות, ולא לטובתם האישית. ממשל תאגידי תקין (כמו תיעוד בפרוטוקולים והחלטות מנומקות) מוכיח שהנציגים פעלו ביושרה ובאחריות כלפי מי שלא יכול לפקח בעצמו (התורמים והציבור).

"תרומה מישות מדינית זרה" היא הגדרה משפטית ורגולטורית ספציפית (המעוגנת בחוק העמותות ובחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה), המתייחסת לתמיכה כספית או חומרית שמקבלת עמותה או חברת לתועלת הציבור (חל"צ) בישראל מישות שהיא שלטונית-חיצונית באופייה מחוץ לישראל.

מזה "ישות מדינית זרה"?

לפי סעיף 36א לחוק העמותות, המונח כולל:

  1. מדינה זרה או ארגון בינלאומי המורכב ממדינות (כגון האיחוד האירופי או גופים שונים של האו"ם).
  2. אורגן, רשות או נציגות של מדינה זרה או של איחוד מדינות (למשל, שגרירות של מדינה זרה בישראל).
  3. רשות מקומית, מחוזית או שלטונית אחרת של מדינה זרה.
  4. הרשות הפלסטינית.
  5. תאגיד, קרן או גוף הנשלטים או ממומנים ברובם על ידי אחד מהגופים המנויים לעיל (כגון קרנות ממשלתיות זרות).

תרומות המתקבלות מתורמים פרטיים בחו"ל, מחברות עסקיות פרטיות או מקרנות פילנתרופיות שאינן ממשלתיות, אינן נחשבות לתרומה מישות מדינית זרה).

קבלת תרומה מסוג זה מלווה במערכת דרישות שקיפות ואכיפה נוקשות במיוחד מצד רשם העמותות:

  1. דיווח רבעוני ייעודי: עמותה או חל"צ שקיבלו תרומה מישות מדינית זרה חייבות לדווח על כך לרשם העמותות בתוך שבוע מתום הרבעון שבו התקבלה התרומה (בנפרד מהדוח השנתי הרגיל). הדיווח כולל את זהות התורם, סכום התרומה, ייעודה המדויק, והתנאים או ההתחייבויות שנלוו אליה.
  2. חובת שקיפות ופרסום באתר האינטרנט: על הארגון לפרסם באופן בולט את פרטי הדיווח באתר האינטרנט שלו (או לוודא שהם מפורסמים במאגרים הרשמיים). אם התרומה מיועדת למימון מסע פרסום ציבורי מיוחד, יש לציין זאת בגלוי במסגרת הפרסום.
  3. שקיפות מול נבחרי ציבור: עמותות שעיקר מימונן מגיע מישויות מדיניות זרות כפופות להוראות נוספות, כגון חובה לציין את מקור המימון בפניות רשמיות או בעת רישום לדיונים בוועדות הכנסת.

חוק העמותות וחוק חובת הגילוי מטילים אחריות כבדה וקנסות דרסטיים על עמותות ונושאי משרה שאינם מדווחים כדין ובמועד על קבלת תרומות מישויות מדיניות זרות. אי-הדיווח אינו נחשב ל"עבירה טכנית קלה", אלא להפרה רגולטורית חמורה.

הסיכונים והסנקציות המרכזיים:

  1. הטלת עיצומים כספיים ענקיים:

רשם העמותות מוסמך להטיל על עמותה שלא דיווחה במועד (או שהגישה דיווח חלקי ומטעה) עיצומים כספיים (קנסות מנהליים) בסכומים גבוהים מאוד, שעשויים להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בהתאם להיקף ההפרה ולמשכה, דבר שעלול למוטט את התקציב השוטף של הארגון.

  1. הטלת קנסות ואחריות אישית על נושאי המשרה:

החוק אינו מסתפק בקנס על הארגון בלבד; הוא מאפשר להטיל קנסות כספיים אישיים גם על חברי הוועד המנהל, המנכ"ל או מורשי החתימה שהתרשלו ולא ווידאו את קיומו של הדיווח, כחלק מחובתם לשמור על חוקי המנהל התקין.

  1. פגיעה קשה ושלילת אישור ניהול תקין:

הפרה של חובות הדיווח לפי סעיפי התרומות הזרות נחשבת בעיני רשם העמותות כפגיעה מהותית בשקיפות הציבורית, והיא מובילה באופן מהיר להשעיה או לשלילה של אישור הניהול התקין, על כל משמעויותיה הקשות (הקפאת תמיכות, פגיעה בגיוס כספים וכו').

  1. חשיפה פלילית במקרים של הסתרה מכוונת:

אם יתברר כי אי-הדיווח נעשה במכוון כדי להסתרת מקור מימון זר, הדבר עשוי להיחשב כעבירה פלילית של הפרת חובת דיווח לפי חוק העמותות, ואף לגרור חקירות או הליכים פליליים נגד המעורבים בניהול הארגון בגין מרמה או דיווח כוזב.

האם ניתן לתקן לאחור אי-דיווח על תרומה מישות מדינית זרה?

כן, בהחלט ניתן וצריך לתקן זאת בדיעבד, וכדאי לעשות זאת באופן מיידי.

גילוי יזום ותיקון מהיר של המחדל עשויים לצמצם דרסטית את חומרת הסנקציות, להפחית את גובה העיצומים הכספיים (הקנסות) שהרשם נוטה להטיל, ולמנוע את החמרת המצב להליכים פליליים או לשלילת אישור הניהול התקין.

מה הצעדים המעשיים שחובה לעשות מיד?

  1. הגשת הדיווחים המקוונים החסרים לאלתר: יש להיכנס בהקדם למערכת המקוונת של רשם העמותות ולהגיש את דוחות התרומות הרבעוניים שהושמטו, תוך פירוט מדויק של סכומי התרומה, זהות הישות המדינית הזרה, הייעוד המקורי של הכספים והמועד המדויק שבו התקבלו.
  2. פנייה יזומה בכתב לרשם העמותות (גילוי מרצון): מומלץ מאוד (רצוי באמצעות עורך דין המתמחה במלכרים) לפנות ישירות ללשכה המשפטית או למחלקת האכיפה ברשם העמותות. יש להגיש פנייה מנומקת המלווה בתצהיר, המדווחת על הטעות באופן שקוף, מסבירה את נסיבות ההשמטה (למשל: טעות טכנית, חוסר הבנה של ההגדרה בחוק או תחלופה של מנהל כספים), ומצהירה על תיקון המחדל מיד עם גילויו.
  3. היערכות לאפשרות של עיצום כספי מופחת: למרות שרשם העמותות עשוי בכל זאת להטיל קנס (עיצום כספי) בשל האיחור והפרת חובת הדיווח במועד, חוק העמותות ונהלי האכיפה לוקחים בחשבון "גילוי מרצון ושיתוף פעולה". עמותה שמתקנת את מחדליה מיוזמתה זוכה לרוב להקלה משמעותית בגובה הקנס בהשוואה לעמותה שנתפסת במסגרת ביקורת פתע או חקירה.
  4. עדכון רואה החשבון והיועץ המשפטי: לעדכן מיד את רואה החשבון ואת עורך הדין של הארגון, כדי שיוודאו שאין תרומות נוספות שלא דווחו, ושרישומי הנהלת החשבונות מתואמים לחלוטין עם הדיווחים המוגשים לרשם.

הירשמו לעדכונים וחדשות

מה הלקוחות שלנו חושבים עלינו?

דב קיבלוביץ - משרד עורכי דין

הודעות ועדכונים

פיקוח ייעודי בנושא קרבה משפחתית וניגודי עניינים בעמותות ובחל״צים

רשם העמותות וההקדשות פרסם בחודש יוני 2026 הודעה בדבר פיקוח ייעודי שצפוי להתבצע בעמותות ובחברות לתועלת הציבור, בנושא קרבה משפחתית וניגודי עניינים.

הפיקוח יתמקד בקשרי משפחה בין בעלי תפקידים בעמותה או בחל״צ, בהפרדה הנדרשת בין מוסדות הניהול לבין גורמי בקרה וביקורת פנימית, וכן בהתקשרויות הגוף עם קרובי משפחה של גורמי הניהול והביקורת, בין כעובדים ובין כקבלנים עצמאיים, ו/או בכפיפות בעייתית בין גורמי ניהול ועובדים או ביחסים בעייתיים בין גורמי הניהול והפיקוח או הבקרה בגוף המלכ״רי.

המקור והסיבה לפעילות הפיקוח היזום הם אכיפת כללי ניהול תקין, ממשל תאגידי נאות, שקיפות, עצמאות מנגנוני הבקרה והפיקוח העצמי בעמותה או בחל״צ.

החשש שאותו הרשם מבקש לבדוק ולהסיר הוא ניגוד עניינים, עקב קשרים משפחתיים, בהתקשרויות של הגוף או מטעמו, או בהחלטות ניהוליות שעלול להתעורר בהן חשש לניגוד עניינים, לפגיעה בעצמאות שיקול הדעת או להתקשרויות והחלטות בעייתיות "למראית עין".

מה ייבדק במסגרת הפיקוח?

  1. קיום קשרי משפחה בין בעלי תפקידים בעמותה או בחל״צ, לרבות קרבה משפחתית בין חברי ועד מנהל, ועדת ביקורת או גוף מבקר, נושאי משרה, מורשי חתימה ובעלי תפקידים מרכזיים בעמותה או בחל״צ.
  2. התקשרויות עם קרובי משפחה כשכירים או כעצמאיים – האם נעשו או נעשות בהתאם לדין, להנחיות רשם העמותות, לכללי ניהול תקין ובאמצעות כללי ותהליכי אישור מתאימים.

מהי "קרבה משפחתית" רלוונטית?

"קרוב משפחה" מתייחס לבן או בת זוג, הורה, ילד או אח, וכן סב או סבתא, צאצאים ובני או בנות זוגם, לרבות קרובי משפחה חורגים, של חבר ועד, חבר ועדת ביקורת, נושא משרה, בכיר וכדומה בעמותה.

מה ייבדק?

בדיקת "קרבת משפחה" תבחן את הקשרים הישירים והברורים, וכן את כלל הזיקות המשפחתיות הרלוונטיות בהיבטים רחבים או מורכבים, בהתאם לנסיבות ולמבנה העמותה או החל״צ הספציפיים הנבחנים.

כך, ייבחנו הנתונים והתפקידים בפועל של קרובי המשפחה והיחסים או היחסים הפוטנציאליים ביניהם:

  • מהם התפקידים שלהם?
  • האם קיימים ביניהם יחסי כפיפות?
  • האם אחד מהם עלול להשפיע על עבודתו או על החלטותיו של האחר?
  • מהן הסמכויות וההשפעה הרלוונטיות שיש לכל אחד מהם בהקשר של חשש לניגוד עניינים בהחלטות הנוגעות לקרוב המשפחה?

יש לבחון את התפקידים בפועל, את הסמכויות, את יחסי הכפיפות, את יכולת ההשפעה, את מנגנוני האישור והבקרה כאשר קיים חשש לניגוד עניינים, וכן את תיעוד קבלת ההחלטה לגבי התקשרות עם עובדים או קבלנים בעלי קרבה משפחתית.

חומרת החשש לניגוד עניינים והעסקה או התקשרות בעייתית תלויה בנתוני העמותה או החל״צ הספציפיים, ובתפקודם ובמיקומם של אותם בעלי קשר משפחתי בפירמידת או בהרכב קבלת ההחלטות בתאגיד.

גם כאשר השירות ניתן בתנאים סבירים, תיבדק השאלה האם הקרבה המשפחתית משפיעה, או עלולה להיראות כמשפיעה, על קבלת ההחלטות בעמותה והאם היא עומדת בהוראות הדין ובהנחיות הרשם.

עמותות וחל״צ ב"סיכון גבוה" לבדיקה

בין היתר, מדובר בעמותות שבהן מספר אנשים קטן מעורב גם בניהול, גם בתפעול וגם בקבלת החלטות; עמותות בעלות אפיון או מיתוג משפחתי המבוסס על מספר מצומצם של מייסדים; וכמובן עמותות שבהן מועסקים קרובי משפחה של חברי ועד, נושאי משרה או עובדים בכירים, או שבהן נוצרו התקשרויות עם ספקים או נותני שירותים שיש להם זיקה משפחתית או עסקית לבעלי תפקידים בעמותה.

הסיכון גובר כאשר מתברר על פני הדברים שתהליך ההתקשרות או המינוי אינו שקוף וגלוי; שהתקשרויות וניגודי העניינים לא פורסמו, לא גולו, לא תועדו ולא נדונו במוסדות הרלוונטיים של העמותה או החל״צ.

היערכות מקדימה מומלצת

בהודעה שפרסם הרשם הוא מודיע על תקופת היערכות לביקורות הצפויות בעמותות.

בכל מקרה של חשש, מומלץ להיערך באמצעות ביצוע בדיקה מקדמית שתאפשר לאתר מראש נקודות בעייתיות, טרם פניית הרשם. ככל שאותרו כאלה, מומלץ לטפל בהן מראש, כדי להתכונן ולתת תשובות, לרבות בדבר תיקון ליקויים, ככל שתיערך ביקורת על ידי הרשם.

א. מיפוי

מומלץ לבצע מיפוי פנימי של בעלי התפקידים המרכזיים בעמותה או בחל״צ: חברי ועד מנהל, חברי ועדת ביקורת או גוף מבקר, מורשי חתימה, מנכ״ל, עובדים בכירים, עובדים בשכר, נותני שירותים קבועים וספקים מהותיים – וכן של הקשרים ביניהם.

ב. בדיקה

יש לבדוק האם קיימים קשרי משפחה או זיקות אחרות בין הגורמים הללו, והאם הקשרים נוגעים למוקדי קבלת החלטות, פיקוח, אישור תשלומים, העסקה, התקשרויות, שכר או בקרה.

ג. גילוי וניתוח הבעיה

אם התגלו קשרים או זיקות כאלה, יש לבדוק ולבחון:

  • האם המצב חוקי ועומד בכללי הניהול התקין?
  • האם התקיים גילוי נאות ושקיפות לכל הגורמים ביחס לקשר ולמצב הבעייתי?
  • כיצד התקבל תהליך קבלת ההחלטה לגבי ההתקשרות או ההעסקה?
  • האם ההחלטה הרלוונטית התקבלה באורגן בלתי תלוי ובלתי נגוע בניגוד עניינים?
  • האם הגורם המצוי בניגוד העניינים נמנע מהשתתפות בדיון ובהצבעה לגבי ההתקשרות?
  • האם תנאי ההעסקה או ההתקשרות סבירים ביחס לתנאי השוק ולטובת העמותה או החל״צ?
  • האם התהליך תועד בפרוטוקולים ובמסמכי הארגון?

ד. טיפול

יש לטפל בבעיה שזוהתה בהתאם להיקף ולחומרת הבעיה.

ישנם מקרים "קלים", שבהם הבדיקה תוביל לצורך בתיעוד מפורט של ההחלטה, בניסוח פרוטוקול קבלת החלטות או בהצהרות ניגוד עניינים.

ישנם גם מקרים של "בעיה משמעותית", שבהם המצב, לאור המיפוי, הקשרים וההתקשרויות, מחייב שינויים בהרכב המוסדות ו/או העובדים או המתקשרים עם העמותה, וכן הקמת מנגנון מיוחד שיטפל בבעיות של ניגוד עניינים.

במקרים אחרים, ייתכן שיהיה צורך בהסדרה רחבה יותר: שינוי בהרכב מוסדות העמותה, בחינה מחודשת של נושאי משרה ומנהלים, הסדרת התקשרות עם ספק, בחינת המשך העסקתו של עובד, או קביעת מנגנון קבוע לטיפול במצבים של ניגוד עניינים.

סיכום

היערכות מוקדמת שתיתן "תמונת מצב" משפטית לגבי התקשרויות והעסקות בעייתיות, לצד פתרונות אפשריים להן, נדרשת אפוא בימים אלה בכל עמותה וחל״צ שבהם קיים חשש, ולו קל, לבעיה בנושא.

מהו סעיף 46 ו"מוסד ציבורי" ולמה חשוב לעמותות בעלות אישור מוסד ציבורי להיערך לרישום במערכת תרומות ישראל

מהו סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ואישור "מוסד ציבורי"? זהו  כלי תמרוץ כספי שהמדינה מציעה לתורמים (בד"כ עסקיים אך גם שכירים) לתרום למלכ"רים ( עמותות וחלצ"ים) שעמדו בדרישות מוקפדות של רשות המיסים וקבלו ממנה אישור מיוחד (על היותו "מוסד ציבורי"= מעמד מיוחד המקנה זכות להענקת זיכויים בדיני המס) לשם כך; עבור כל שקל תרומה הם מקבלים החזר כספי- ב"זיכוי" ( הקטנת חבות המס לתשלום ) בשיעור של כ-35% מהסכום שנתרם עד תקרה מסוימת. כך באמצעות הקטנת שיעור המס לתשלום של התורם - המדינה "שותפה" במאמץ למימון ופיתוח משאבים למטרות ציבוריות והקלה על גיוס כספים למטרות אלה. מדובר בהליך WIN WIN לתורם ולנתרם: התורם זכה בהרגשה טובה, ומוניטין של תורם המסייע לקידום מטרות ציבוריות הקרובות לליבו ובנוסף גם זכאי להנחה כספית (החזר של שליש משווי )מהתרומה ; לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה כל אדם פרטי או עסק (שאינו מאוגד כחברה בע"מ) שתרם כסף ל"מוסד ציבורי" או לקרן לאומית שקיבלו אישור לכך, יהיה זכאי לזיכוי ממס הכנסה לאותה השנה. הזיכוי ממס הוא בגובה 35% מסך התרומה; אדם שתרם 1,000 ₪ למוסד ציבורי, יזוכה ב-350 ₪. סכום המקסימום לתרומה כזו, עומד על 30% מההכנסה השנתית החייבת במס, או 9,350,000 ₪ (הנמוך מביניהם). מה השתנה ומה התחדש לקראת שנת 2026 ? רשות המיסים החליטה והביאה לאחרונה שינוי משמעותי ("מהפכה") בשיטת הדיווח על תרומות; היא איחדה את הדיווח על מתן וקבלת תרומות למאגר מקוון המרכז את המידע על התרומות. החל מ-1 בינואר 2026, כל עמותה המחזיקה באישור לפי סעיף 46 - תידרש לדווח על כל תרומה באופן דיגיטלי ובזמן אמת למערכת מרכזית של הרשות באתר הרשות.  המערכת החדשה תקצה מספר רישום ייחודי לכל קבלה על תרומה, בדומה למודל "חשבונית ישראל". הדיווח יתבצע אוטומטי דרך תוכנות ניהול כספים או באמצעות יישום מקוון לעמותות קטנות. מטרת המהלך: שקיפות ובקרה, מניעת התחזות למוסדות ציבור, ומניעת שימוש לרעה בהנפקת קבלות כפולות או פיקטיביות בלתי מזוהות . להלן הקישור להוראת הביצוע הרלוונטית של רשות המיסים ובה הסבר כיצד להירשם; https://www.gov.il/he/pages/inst-11-2025 לתורמים, המעבר צפוי להקל משמעותית - התרומות יופיעו אוטומטית באזור האישי באתר רשות המסים ויועברו למערכות תיאום . הם לא יצטרכו לשמור קבלות ואישורים על התרומות. אך הוא מחייב את העמותות ב:רישום והזדהות ברשות המיסים . הרשות הזהירה כי: אי-הצטרפות למערכת הדיגיטלית עשויה להביא לשלילת אישור סעיף 46  וגם מהווה תנאי לקבלת אישור כזה. וכתוצאה מכך פגיעה ביכולת לגייס תרומות.

 עמותות יצטרכו לוודא שמערכות הנהלת החשבונות שלהן מסוגלות לדווח בפורמט הנדרש, למנות אחראי ייעודי לנושא, ולעדכן את התורמים על המעבר.

https://www.gov.il/he/service/report-public-institution-receipt-donation  

OPEN AI בתצורת PBC כבר מוכיחה את עצמה

המאמר שעלה בדף הלינקדין שלנו מנתח את תגובת השוק לשינוי המבני ל-PBC- PUBLIC BENEFIT CORPORATION של OPENAI. סבב ההשקעות המוצלח הנכחי ביולי ותגובת המשקיעים מלמדים שגם המשקיעים וקרנות הון הסיכון מסכימים שהשינוי ל-PBC  הסיר את העננה הרגולטורית משפטית וגם פיננסית שרבצה על עתיד החברה.

🍪 עוגיות?

אנחנו משתמשים בעוגיות (Cookies) בשביל לתת לך חוויית גלישה נעימה יותר. הן עוזרות לנו להבין איך משתמשים באתר, לשפר ביצועים ולהציע לך תכנים ופרסומות שמתאימים בדיוק לך. בהמשך השימוש באתר, את/ה מסכים/ה לכך. רוצה לדעת עוד? אפשר לקרוא במדיניות הפרטיות שלנו.