תחומי עיסוק

דב קיבלוביץ - משרד עורכי דין

ליווי וייעוץ לתאגידים עסקיים ישראלים וזרים

למשרד עו"ד דב קיבלוביץ ניסיון רב שנים בייצוג משפטי וסיוע לתאגידים ישראלים בחו"ל ולייצוג וליווי תאגידים מסחריים זרים בישראל. במסגרת זו עו"ד קיבלוביץ שיתף פעולה באופן רציף עם משרדי רואי חשבון מובילים כמו "זיו האפט-BDO" ו"PWC" – ככל שנדרשת התייחסות כלכלית / חשבונאית לסוגיה מורכבת שעל הפרק.

במסגרת שיתוף הפעולה עם משרד עורכי דין וייס, פורת ושות' – בעל התמחויות במזרח הרחוק ונציגויות באירופה וארה"ב – משרדנו מעניק מענה שוטף ומקיף ללקוחות עסקיים בישראל ובעולם.

שיתוף הפעולה מאפשר לשלב צוות משפטי רב לאומי בפתרון בעיות ועסקאות חוצות גבולות להיענות לצרכי הלקוח בכל תחומי פעילותו העסקי, בכל טריטוריה.

שילוב הידע והניסיון העסקי-מסחרי שלנו עם הכלים העומדים לרשותנו לצורך פתרון סכסוכים משפטיים (בוררויות, גישורים, ליטיגציה בבתי משפט בישראל ובחו"ל), מאפשר לנו להעניק ללקוח תמונת מצב כוללת לגבי הבעיה שעל הפרק, אופציות וכלים יצירתיים לפתרונה והערכות סיכונים וסיכויים טרם "יציאה לדרך".

בנוסף, הקשרים שהמשרד מקיים עם גופי רגולציה ונציגויות המגזר העסקי, מעניקים לו את היתרון בראיית תמונה כוללת, רחבה ובלתי אמצעית של המצב הנתון, כולל היבטיו החוץ משפטיים.

הקמה ליווי וייצוג משפטי לתאגידים מלכ"רים

(עמותה, חל"צ, אגודה עותמנית, הקדש ציבורי)

כידוע "סוף מעשה במחשבה תחילה"; לכל יזם חברתי או עסקי חשוב להבין ולדעת מהן האפשרויות הגלומות בפניו בשימוש במסגרת משפטית תאגידית כזו או אחרת ובמימוש חזונו ומטרותיו הלכה למעשה, מהם היתרונות והחסרונות בכל צורת התאגדות וניהולה, ומה עדיף  לאורך זמן.
// לקריאת המאמר בנושא: עמותה או חל"צ

 

לסוגיית הניתוח הראשוני קיימת חשיבות רבה מאחר שבניית התאגוד הנכון והכרה בו ע"י הרגולטור (ב"אישור ניהול תקין", או ב"אישור מוסד ציבורי") לוקחות שנים ואילו "הדרך חזרה" יקרה ומסובכת, לעתים היא אף עלולה לערב את בית המשפט.. בנוסף, ייתכנו מצבים בהם, תוך כדי חיי התאגיד המלכ"רי, יעלה הצורך לשנות את מטרותיו או שתוצג דרישה רגולטורית לשנות את סיווגו של התאגיד ממלכ"רי- לעוסק , על הנזק הרב הכרוך בכך.

 

בהתאם – השירות שלנו מתחיל עוד טרם הקמת התאגיד וכולל: את הפניית והכוונת היזמים לשאלות ולסוגיות הנכונות שיש לדון בהן ולהחליט לגביהן; סוג התאגיד העסקי או המלכ"רי המתאים, בחינת כדאיות הפעלתו על פי טעמי ומטרות היזמים,למטרות רווח או שלא (עמותה או חל"צ ? חברה או שותפות? או השילוב ביניהן: עמותה / חל"צ ולה חברת בת עסקית) שיקולי מיסוי.

 

לאחר הקמת התאגיד – השירות כולל ליווי בהשקת פעילותו, "חינוך" המוסדות וחבריהם לעבודה ולשיגרה נכונה, כולל עבודה עם הבנקים, הרגולטור והנהנים. זאת, כדי למנוע בעיות מצד הרשמים הרלוונטיים בעתיד. בנוסף, אנו מייצגים את התאגיד מול הרגולטורים והרשויות המקומיות והממשלתיות בנושאים שונים, ביניהם: בהכנות לבדיקות עומק, במאבקי שליטה, או במצב "חירום" של מינוי מפקח או מבקש חיצוני לעמותה / חל"צ ע"י הרשם, ומסייעים להתמודד עימם כדי למזער נזקים לטובת התאגיד ופעיליו, ככל שנוצר צורך.

// לקריאת המאמר בנושא: מבחן שיקול הדעת העסקי במלכ"רים – "כוונת המוסד ללא כוונה"

// לקריאת המאמר בנושא: התקשרויות של עמותה ואיסור ניגוד עניינים

 

טיפול באגודות עותומניות – למשרדנו התמחות מיוחדת וניסיון רב בטיפול באגודות עותומניות, בהתמודדות מול החובות והרגולציה הרובצים עליהן. משנת 2021 דרישות הדיווח החלות על עמותות יושמו תקנות חדשות גם על אגודות עותומניות ומנהליהן חשופים מעכשיו לפיקוחו של הרגולטור – רשם העמותות, כולל נקיטת סנקציות חמורות כלפי אגודות שלא עמדו בדרישות אלה.
// לקריאת המאמר בנושא: אגודות עותמניות והנחיות עדכניות למנהליהן. המסר החשוב למנהלי אגודות עותומאניות: הגיע הזמן לפעול לאור התקנות החדשות

פירוקים וכינוסים של תאגידים עסקיים ומלכ"ריים

פירוקי חברות: מדובר בהליכים משפטיים ייחודיים המנוהלים לפי דין מהותי מיוחד וכללי פרוצדורה מיוחדים המתאימים להליך שכזה. בהתאם, ליווי משפטי של תאגיד עסקי או מלכ"רי בשלבי פירוק (או קודם לכן במצב של איום בפירוק) דורש התמקצעות ומיומנות מיוחדת הנרכשת על בסיס ניסיון ספציפי בדבר. אנו עוסקים בכך מזה כ-20 שנה. לעו"ד קיבלוביץ ניסיון רב בהליכי פירוק תאגידים מכל הסוגים. בין היתר ייצג החל משנת 2013 ואילך מטעם משרד וייס פורת ושות' את העמותה לקידום תחבורה חשמלית ועשרות בעלי רכבים בתיק הפירוק הגדול של חברת "בטר פלייס". קודם לכן שימש כב"כ מפרק "דפוס קל" (בית דפוס גדול בו הועסקו עשרות עובדים). מאז 2014 וייצג במשותף מטעמו תאגידים מסחריים גדולים מחו"ל בפירוק חברות ישראליות, לרבות חברות הסטארט-אפ "הינומן ו"הינומן בארי".

 

פירוק עמותות וחל"צ: לעיתים, התאגיד המלכ"רי נמצא "בדקה ה-90" של חייו מסיבות שונות וניצב מול בקשת פירוק שהוגשה כנגדו ע"י נושה, או ע"י הרגולטור – רשות התאגידים. בתהליך כזה רבים הסיכונים לתאגיד המלכ"רי ולנושאי המשרה שלו – אישית, למרות שחלקם פועלים בהתנדבות.

בעת קריטית כזו, חשוב להתייעץ ולהיעזר, מוקדם ככל שניתן, בעו"ד בעל ניסיון וידע בעניינים דנן על מנת לעצור,בהקדם, מהלך מסוכן ובלתי חוזר העלול להיות הרסני ומזיק – הן, לתאגיד עצמו בהפסקת פעילותו, והן, למנהליו ולנהנים מפעילותו.

משרדנו הצליח לאחרונה (2022) להחזיר עמותה גדולה למסלול "ניהול תקין" בשלב לאחר הגשת בקשה לפירוקה ע"י רשם העמותות כשחרב הפירוק כבר הונפה עליה מטעם רשות התאגידים וכשהבקשה לצו פירוק כבר נדונה ועמדה בפני הכרעה בבית המשפט.
// לקריאת המאמר בנושא: חידושים בפירוק ושיקום תאגידים מלכריים (פורסם במגזין "רואה החשבון")

 

 

פירוק "מרצון" של עמותה / חל"צ: פירוק של עמותה או חל"צ חייב להיעשות "בשום שכל", תוך מודעות לדרישות המיוחדות החלות עליו ,להשלכות של מהלך כזה ולדרך להתמודד עימן באופן מיטבי. פירוק "מרצון" נכון יגן על האנשים שנשאו בנטל בהתנדבות, וימנע תקלות בתהליך כגון: העברת הפירוק למסלול פירוק ע"י בית המשפט ומינוי מנהל מיוחד, הצופן בחובו סכנות אישיות לבעלי התפקידים.

בשנת 2022 מונה עו"ד קיבלוביץ לטפל כמפרק מרצון של חל"צ מרחב עסקי בחדרה מטעם החברה הכלכלית חדרה. בשנת 2023 סיים את פירוקו בהצלחה והוא חוסל.

 

מיזוג עמותות או חלצ"ים: הוא הליך מיוחד הנועד לייעל פעילות ולחסוך עלויות של 2 גופים מלכ"רים הפועלים כ"מתחרים" או שפעילותם דומה אך רבת עלויות באופן שאינו מצדיק את קיום שניהם. מהלך ייחודי שכזה מצריך מהלכים משפטיים בכל עמותה / חל"צ, ידע וניסיון לשם הצלחתו והשלמתו.

ליטיגציה אזרחית ומנהלית

"ליטיגציה" הינה התדיינות והתמודדות לפי כללים והליכים משפטיים מובנים שמכוונת לדיון והכרעה בסכסוכים ב"ערכאות" – בתי משפט או חליפיהם – בוררויות ומוסדות בוררות או בהליכי גישור. בליטיגציה ניתן מענה סופי ע"י הכרעת בית המשפט – לתאגידים ולאנשים פרטיים שנקלעו לסכסוכים מסחריים או תאגידיים. הליטיגציה הינה פתרון נפוץ גם לגבי עמותה / חל"צ בכל הקשור להתנגדות להחלטות של הרגולטור או של הרשויות הממלכתיות, כולל רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה, למאבקי שליטה פנימיים בהם או לסכסוך ביניהם לבין לצד ג' – עסקי או פרטי.

מדובר בד"כ בהליכים ממושכים, עתירי הליכים ,עבודה וזמן העלולים להסתבך ולהתארך שנים לא מעטות. 

 

לעו"ד קיבלוביץ ניסיון של למעלה מ-30 שנה בייצוג משפטי בערכאות ("ליטיגציה") של תאגידים עסקיים ומלכ"רים, אנשי עסקים ויחידים בבתי דין, בתי משפט למיניהם בכל הערכאות, כולל ביהמ"ש העליון ובג"צ.

הייצוג בערכאות של עו"ד קיבלוביץ כלל הגשת וניהול תביעות ייצוגיות מול תאגידים גדולים ומשרדי הענק המייצגים אותם כגון "אסם נסטלה", ה"תעשייה האווירית לישראל", "אל על" ואחרים. 

 

סכסוכים המתחילים בערכות בתי המשפט מוצאים עצמם פעמים רבות מופנים להליכי בוררות וגישור (חובה או וולונטרי – בהסכמת הצדדים). למשרדנו ניסיון רב בייצוג צדדים בסכסוכים שתחילתם תביעות מסחריות, מנהליות וייצוגיות – בבוררות ובגישור. כך ייצגנו עמותות, חברות עסקיות ופרטיים בבוררויות וגישורים מול עיריית תל אביב, עיריית ירושלים, עיריית מודיעין, רשם העמותות, מועצה אזורית גזר, בנק הפועלים ותאגידים גדולים אחרים מהסקטור העסקי.

הקמה וניהול נאמנויות

משרדנו עוסק בייעוץ, בהקמה וליווי הקדשות (נאמנויות) פרטיים וציבוריים. ייזום ובקרה של פרויקטים הממומנים מכספי ההקדש לטובת נהנה או קבוצה של נהנים, וכן ייצוגם של נהנים מול הרשויות, ובמידת הצורך – בערכאות: מול האפוטרופוס הכללי, רשם ההקדשות, רשות התאגידים ואח'.

כמו כן, משרדנו מטפל בייעוץ והקמת נאמנויות ובהקמת מוסדות נאמנות עבור יחידים ומשפחות ,בין – כחלק מ"העברה בין דורית" (נכסי הורים לצאצאיהם), בין כ"מתנה בחיים" ובין כחלק מצוואה. הטיפול בגופים שכאלה מצריך ידע ייחודי והיכרות עם השלכות המס לגבי כל מוסד שיוקם וינוהל עבור הלקוח והנהנים מנכסיו.

// לקריאת המאמר בנושא: הקדש פרטי והקדש ציבורי.

צוואות, ירושות, ייפויי כוח מתמשך

כשירות ללקוחות נבחרים –  משרדנו מטפל גם בעריכת צוואות וירושות, תכנון חוזי של עתיד ההון המשפחתי והעסקי, ייפויי כח רגילים ואפוטרופסות. הטיפול הוא ייחודי – על בסיס ההיבטים האישיים, המשפחתיים , הכלכליים והנכסיים של הלקוח/ות הספציפיים.

כמו כן, משרדנו, בעל ניסיון רב בליווי יחידים וזוגות בעריכת ייפויי כח מתמשך אשר יעניק לכם וילדיכם שקט משפחתי ואישי בעת מצוקה קוגניטיבית או רפואית.

// לקריאת המאמר בנושא: ייפוי כוח מתמשך: בשביל השקט הנפשי.

מה הלקוחות שלנו חושבים עלינו?

דב קיבלוביץ - משרד עורכי דין

הודעות ועדכונים

פיקוח ייעודי בנושא קרבה משפחתית וניגודי עניינים בעמותות ובחל״צים

רשם העמותות וההקדשות פרסם בחודש יוני 2026 הודעה בדבר פיקוח ייעודי שצפוי להתבצע בעמותות ובחברות לתועלת הציבור, בנושא קרבה משפחתית וניגודי עניינים.

הפיקוח יתמקד בקשרי משפחה בין בעלי תפקידים בעמותה או בחל״צ, בהפרדה הנדרשת בין מוסדות הניהול לבין גורמי בקרה וביקורת פנימית, וכן בהתקשרויות הגוף עם קרובי משפחה של גורמי הניהול והביקורת, בין כעובדים ובין כקבלנים עצמאיים, ו/או בכפיפות בעייתית בין גורמי ניהול ועובדים או ביחסים בעייתיים בין גורמי הניהול והפיקוח או הבקרה בגוף המלכ״רי.

המקור והסיבה לפעילות הפיקוח היזום הם אכיפת כללי ניהול תקין, ממשל תאגידי נאות, שקיפות, עצמאות מנגנוני הבקרה והפיקוח העצמי בעמותה או בחל״צ.

החשש שאותו הרשם מבקש לבדוק ולהסיר הוא ניגוד עניינים, עקב קשרים משפחתיים, בהתקשרויות של הגוף או מטעמו, או בהחלטות ניהוליות שעלול להתעורר בהן חשש לניגוד עניינים, לפגיעה בעצמאות שיקול הדעת או להתקשרויות והחלטות בעייתיות "למראית עין".

מה ייבדק במסגרת הפיקוח?

  1. קיום קשרי משפחה בין בעלי תפקידים בעמותה או בחל״צ, לרבות קרבה משפחתית בין חברי ועד מנהל, ועדת ביקורת או גוף מבקר, נושאי משרה, מורשי חתימה ובעלי תפקידים מרכזיים בעמותה או בחל״צ.
  2. התקשרויות עם קרובי משפחה כשכירים או כעצמאיים – האם נעשו או נעשות בהתאם לדין, להנחיות רשם העמותות, לכללי ניהול תקין ובאמצעות כללי ותהליכי אישור מתאימים.

מהי "קרבה משפחתית" רלוונטית?

"קרוב משפחה" מתייחס לבן או בת זוג, הורה, ילד או אח, וכן סב או סבתא, צאצאים ובני או בנות זוגם, לרבות קרובי משפחה חורגים, של חבר ועד, חבר ועדת ביקורת, נושא משרה, בכיר וכדומה בעמותה.

מה ייבדק?

בדיקת "קרבת משפחה" תבחן את הקשרים הישירים והברורים, וכן את כלל הזיקות המשפחתיות הרלוונטיות בהיבטים רחבים או מורכבים, בהתאם לנסיבות ולמבנה העמותה או החל״צ הספציפיים הנבחנים.

כך, ייבחנו הנתונים והתפקידים בפועל של קרובי המשפחה והיחסים או היחסים הפוטנציאליים ביניהם:

  • מהם התפקידים שלהם?
  • האם קיימים ביניהם יחסי כפיפות?
  • האם אחד מהם עלול להשפיע על עבודתו או על החלטותיו של האחר?
  • מהן הסמכויות וההשפעה הרלוונטיות שיש לכל אחד מהם בהקשר של חשש לניגוד עניינים בהחלטות הנוגעות לקרוב המשפחה?

יש לבחון את התפקידים בפועל, את הסמכויות, את יחסי הכפיפות, את יכולת ההשפעה, את מנגנוני האישור והבקרה כאשר קיים חשש לניגוד עניינים, וכן את תיעוד קבלת ההחלטה לגבי התקשרות עם עובדים או קבלנים בעלי קרבה משפחתית.

חומרת החשש לניגוד עניינים והעסקה או התקשרות בעייתית תלויה בנתוני העמותה או החל״צ הספציפיים, ובתפקודם ובמיקומם של אותם בעלי קשר משפחתי בפירמידת או בהרכב קבלת ההחלטות בתאגיד.

גם כאשר השירות ניתן בתנאים סבירים, תיבדק השאלה האם הקרבה המשפחתית משפיעה, או עלולה להיראות כמשפיעה, על קבלת ההחלטות בעמותה והאם היא עומדת בהוראות הדין ובהנחיות הרשם.

עמותות וחל״צ ב"סיכון גבוה" לבדיקה

בין היתר, מדובר בעמותות שבהן מספר אנשים קטן מעורב גם בניהול, גם בתפעול וגם בקבלת החלטות; עמותות בעלות אפיון או מיתוג משפחתי המבוסס על מספר מצומצם של מייסדים; וכמובן עמותות שבהן מועסקים קרובי משפחה של חברי ועד, נושאי משרה או עובדים בכירים, או שבהן נוצרו התקשרויות עם ספקים או נותני שירותים שיש להם זיקה משפחתית או עסקית לבעלי תפקידים בעמותה.

הסיכון גובר כאשר מתברר על פני הדברים שתהליך ההתקשרות או המינוי אינו שקוף וגלוי; שהתקשרויות וניגודי העניינים לא פורסמו, לא גולו, לא תועדו ולא נדונו במוסדות הרלוונטיים של העמותה או החל״צ.

היערכות מקדימה מומלצת

בהודעה שפרסם הרשם הוא מודיע על תקופת היערכות לביקורות הצפויות בעמותות.

בכל מקרה של חשש, מומלץ להיערך באמצעות ביצוע בדיקה מקדמית שתאפשר לאתר מראש נקודות בעייתיות, טרם פניית הרשם. ככל שאותרו כאלה, מומלץ לטפל בהן מראש, כדי להתכונן ולתת תשובות, לרבות בדבר תיקון ליקויים, ככל שתיערך ביקורת על ידי הרשם.

א. מיפוי

מומלץ לבצע מיפוי פנימי של בעלי התפקידים המרכזיים בעמותה או בחל״צ: חברי ועד מנהל, חברי ועדת ביקורת או גוף מבקר, מורשי חתימה, מנכ״ל, עובדים בכירים, עובדים בשכר, נותני שירותים קבועים וספקים מהותיים – וכן של הקשרים ביניהם.

ב. בדיקה

יש לבדוק האם קיימים קשרי משפחה או זיקות אחרות בין הגורמים הללו, והאם הקשרים נוגעים למוקדי קבלת החלטות, פיקוח, אישור תשלומים, העסקה, התקשרויות, שכר או בקרה.

ג. גילוי וניתוח הבעיה

אם התגלו קשרים או זיקות כאלה, יש לבדוק ולבחון:

  • האם המצב חוקי ועומד בכללי הניהול התקין?
  • האם התקיים גילוי נאות ושקיפות לכל הגורמים ביחס לקשר ולמצב הבעייתי?
  • כיצד התקבל תהליך קבלת ההחלטה לגבי ההתקשרות או ההעסקה?
  • האם ההחלטה הרלוונטית התקבלה באורגן בלתי תלוי ובלתי נגוע בניגוד עניינים?
  • האם הגורם המצוי בניגוד העניינים נמנע מהשתתפות בדיון ובהצבעה לגבי ההתקשרות?
  • האם תנאי ההעסקה או ההתקשרות סבירים ביחס לתנאי השוק ולטובת העמותה או החל״צ?
  • האם התהליך תועד בפרוטוקולים ובמסמכי הארגון?

ד. טיפול

יש לטפל בבעיה שזוהתה בהתאם להיקף ולחומרת הבעיה.

ישנם מקרים "קלים", שבהם הבדיקה תוביל לצורך בתיעוד מפורט של ההחלטה, בניסוח פרוטוקול קבלת החלטות או בהצהרות ניגוד עניינים.

ישנם גם מקרים של "בעיה משמעותית", שבהם המצב, לאור המיפוי, הקשרים וההתקשרויות, מחייב שינויים בהרכב המוסדות ו/או העובדים או המתקשרים עם העמותה, וכן הקמת מנגנון מיוחד שיטפל בבעיות של ניגוד עניינים.

במקרים אחרים, ייתכן שיהיה צורך בהסדרה רחבה יותר: שינוי בהרכב מוסדות העמותה, בחינה מחודשת של נושאי משרה ומנהלים, הסדרת התקשרות עם ספק, בחינת המשך העסקתו של עובד, או קביעת מנגנון קבוע לטיפול במצבים של ניגוד עניינים.

סיכום

היערכות מוקדמת שתיתן "תמונת מצב" משפטית לגבי התקשרויות והעסקות בעייתיות, לצד פתרונות אפשריים להן, נדרשת אפוא בימים אלה בכל עמותה וחל״צ שבהם קיים חשש, ולו קל, לבעיה בנושא.

מהו סעיף 46 ו"מוסד ציבורי" ולמה חשוב לעמותות בעלות אישור מוסד ציבורי להיערך לרישום במערכת תרומות ישראל

מהו סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ואישור "מוסד ציבורי"? זהו  כלי תמרוץ כספי שהמדינה מציעה לתורמים (בד"כ עסקיים אך גם שכירים) לתרום למלכ"רים ( עמותות וחלצ"ים) שעמדו בדרישות מוקפדות של רשות המיסים וקבלו ממנה אישור מיוחד (על היותו "מוסד ציבורי"= מעמד מיוחד המקנה זכות להענקת זיכויים בדיני המס) לשם כך; עבור כל שקל תרומה הם מקבלים החזר כספי- ב"זיכוי" ( הקטנת חבות המס לתשלום ) בשיעור של כ-35% מהסכום שנתרם עד תקרה מסוימת. כך באמצעות הקטנת שיעור המס לתשלום של התורם - המדינה "שותפה" במאמץ למימון ופיתוח משאבים למטרות ציבוריות והקלה על גיוס כספים למטרות אלה. מדובר בהליך WIN WIN לתורם ולנתרם: התורם זכה בהרגשה טובה, ומוניטין של תורם המסייע לקידום מטרות ציבוריות הקרובות לליבו ובנוסף גם זכאי להנחה כספית (החזר של שליש משווי )מהתרומה ; לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה כל אדם פרטי או עסק (שאינו מאוגד כחברה בע"מ) שתרם כסף ל"מוסד ציבורי" או לקרן לאומית שקיבלו אישור לכך, יהיה זכאי לזיכוי ממס הכנסה לאותה השנה. הזיכוי ממס הוא בגובה 35% מסך התרומה; אדם שתרם 1,000 ₪ למוסד ציבורי, יזוכה ב-350 ₪. סכום המקסימום לתרומה כזו, עומד על 30% מההכנסה השנתית החייבת במס, או 9,350,000 ₪ (הנמוך מביניהם). מה השתנה ומה התחדש לקראת שנת 2026 ? רשות המיסים החליטה והביאה לאחרונה שינוי משמעותי ("מהפכה") בשיטת הדיווח על תרומות; היא איחדה את הדיווח על מתן וקבלת תרומות למאגר מקוון המרכז את המידע על התרומות. החל מ-1 בינואר 2026, כל עמותה המחזיקה באישור לפי סעיף 46 - תידרש לדווח על כל תרומה באופן דיגיטלי ובזמן אמת למערכת מרכזית של הרשות באתר הרשות.  המערכת החדשה תקצה מספר רישום ייחודי לכל קבלה על תרומה, בדומה למודל "חשבונית ישראל". הדיווח יתבצע אוטומטי דרך תוכנות ניהול כספים או באמצעות יישום מקוון לעמותות קטנות. מטרת המהלך: שקיפות ובקרה, מניעת התחזות למוסדות ציבור, ומניעת שימוש לרעה בהנפקת קבלות כפולות או פיקטיביות בלתי מזוהות . להלן הקישור להוראת הביצוע הרלוונטית של רשות המיסים ובה הסבר כיצד להירשם; https://www.gov.il/he/pages/inst-11-2025 לתורמים, המעבר צפוי להקל משמעותית - התרומות יופיעו אוטומטית באזור האישי באתר רשות המסים ויועברו למערכות תיאום . הם לא יצטרכו לשמור קבלות ואישורים על התרומות. אך הוא מחייב את העמותות ב:רישום והזדהות ברשות המיסים . הרשות הזהירה כי: אי-הצטרפות למערכת הדיגיטלית עשויה להביא לשלילת אישור סעיף 46  וגם מהווה תנאי לקבלת אישור כזה. וכתוצאה מכך פגיעה ביכולת לגייס תרומות.

 עמותות יצטרכו לוודא שמערכות הנהלת החשבונות שלהן מסוגלות לדווח בפורמט הנדרש, למנות אחראי ייעודי לנושא, ולעדכן את התורמים על המעבר.

https://www.gov.il/he/service/report-public-institution-receipt-donation  

OPEN AI בתצורת PBC כבר מוכיחה את עצמה

המאמר שעלה בדף הלינקדין שלנו מנתח את תגובת השוק לשינוי המבני ל-PBC- PUBLIC BENEFIT CORPORATION של OPENAI. סבב ההשקעות המוצלח הנכחי ביולי ותגובת המשקיעים מלמדים שגם המשקיעים וקרנות הון הסיכון מסכימים שהשינוי ל-PBC  הסיר את העננה הרגולטורית משפטית וגם פיננסית שרבצה על עתיד החברה.

🍪 עוגיות?

אנחנו משתמשים בעוגיות (Cookies) בשביל לתת לך חוויית גלישה נעימה יותר. הן עוזרות לנו להבין איך משתמשים באתר, לשפר ביצועים ולהציע לך תכנים ופרסומות שמתאימים בדיוק לך. בהמשך השימוש באתר, את/ה מסכים/ה לכך. רוצה לדעת עוד? אפשר לקרוא במדיניות הפרטיות שלנו.