עו"ד דב קיבלוביץ

"השפעה וכוח" – על מאבקי שליטה בעמותות – 2023 ("משפטי")

עמותות וחל"צ אמנם אינן מייצרות מזומנים ורווחים אך יש להן השפעה על ציבור גדול. עו"ד דב קיבלוביץ מסביר כיצד מנהלים ומתנהלים בסכסוך בארגונים אלה

מאת: עו"ד דב קיבלוביץ | 30.03.23 |

 

מה לעמותה ולמאבקי שליטה? מה לחברה לתועלת הציבור ולסכסוך בין בעלי התפקיד בה? לכאורה, אין בגופים הללו מניות סחירות וכסף, הן אינן מייצרות מזומנים וגם לא ניתן למשוך מהן רווחים או תמורה חומרית אישית. מה בכל זאת מוביל את החברים בארגונים אלו לשלוף ציפורניים לנהל מאבקי שליטה במוסדותיהן? לעתים גם באמצעות תביעות, הליכים משפטיים ובוררויות? התשובה היא פשוטה: כוח השפעה.

ככל שאפקט ההשפעה (IMPACT) גדול, כך גם המוניטין וה"אימפקט" של העמותה הופכים לנכס שרבים שואפים להיות מזוהים איתו, לשלוט עליו ולפעול במסגרתו

אלמנט ההשפעה – ה"אימפקט"

עמותה, מסביר עו"ד דב קיבלוביץ, המתמחה בנושא, היא גוף ציבורי במהותו, שנמדד בהיקף השפעתו על הציבור (מסוים או כללי). ככל שאפקט ההשפעה והיקפו הציבורי (התרומה לחברה והתמורה לנהנים משירותיה), המכונה כיום "אימפקט"  (IMPACT) גדול, כך גם המוניטין וה"אימפקט" שלה הופכים לנכס שרבים שואפים להיות מזוהים איתו, לשלוט עליו ולפעול במסגרתו. המאבק מבטא תחרות על השליטה וזיהוי הפעלת ה"אימפקט" של העמותה בציבור".

השקפות שונות ביחס לדרכו ולצביונו של ארגון וולונטרי, בעל השפעה ותרומה חברתית ציבורית משמעותית, עשויות לייצר מתחים, חילוקי דעות ורצון להשתלטות

המדיניות המהותית ומימושה

לדברי עו"ד קיבלוביץ, סיבה נוספת לסכסוכים בתוך עמותות היא סוגיית המדיניות המהותית ומימושה. כאן, הוא אומר, השקפות שונות ביחס לדרכו ולצביונו של ארגון וולונטרי, בעל השפעה ותרומה חברתית ציבורית משמעותית, עשויות לייצר מתחים, חילוקי דעות ורצון להשתלטות לשם מימוש ההשקפות והדעות האישיות/ הסקטוריאליות לגביו ולגבי השפעתו בציבור.

וכמובן, יש גם אינטרסים כלכליים עסקיים. סיבה נוספת למאבק שליטה בעמותות ובחל"צים יכולה לנבוע מהצד הכלכלי-עסקי. יש עמותות או ארגונים דומים השולטים על נכסים ( כולל נדל"ן) או קשרים או הסכמים וזכויות בעלי ערך כלכלי רב, שנתרמו או הוקצו להם במסגרת פעילותם לטובת מימוש מטרותיהם או למימוש מטרות ציבוריות שהם "קבלני הביצוע" שלהן ( כגון מכוח מכרזי משרדי ממשלה או רשויות מקומיות). ככל שלארגון יש גם משרות לא מעטות לאייש  ג'ובים למקורבים) או התקשרויות כלכליות בעלות ערך (חוזים ממשלתיים), או הסמכויות לייצר סטנדרטים מקצועיים בעלי ערך כלכלי לסובבים – מוכפלת עוצמת המאבק.

הפן האישי משחק תפקיד גם הוא. כמובן, יכול להיות שהרקע למאבקים בגוף כזה או אחר נובעים מהאלמנט האישי – אופי הנפשות הפועלות הנאבקות על השליטה וההשפעה.

יש צורך בחשיבה ובהיוועצות אסטרטגית עם גורמים המצויים בכללי המשחק המשפטיים, תוך התחשבות והתנהלות על בסיס מטרות העמותה וטובת חבריה והנהנים משירותיה

נזק מתמשך לפעילות העמותה

לפי עו"ד קיבלוביץ, הסכנה העיקרית מסכסוך בין בעלי תפקיד בתוך העמותות היא לנזק ארוך טווח. "מאבק מתמשך", הוא אומר, "עלול להזיק לפעילות העמותה או אף לשתק אותה, לפגוע בתפקוד ובמוניטין שלה וביכולתה לגייס תרומות ולקבל הקצבות".

לדבריו, "כדי לנהל מאבק שליטה בעמותה באופן אופטימלי מבלי שייגרם נזק רב לארגון עצמו, יש צורך בחשיבה ובהיוועצות אסטרטגית עם גורמים המצויים בכללי המשחק המשפטיים, תוך התחשבות והתנהלות על בסיס מטרות העמותה וטובת חבריה והנהנים משירותיה. המתעלם מאחד מאלה עלול להפסיד בסופו של דבר את המערכה גם אם ינצח בקרבות האמצע", מתריע עו"ד קיבלוביץ'. במסגרת זו, נדרשים מהלכים נכונים ותקפים באסיפה הכללית ("הריבון") של העמותה, אך גם לעתים בוועד ו/או בוועדת הביקורת. "יש להכיר את כללי המשחק במוסדות אלה ודרכי הפעולה הנכונות בהם וכיצד ומתי להפעילם", מציין עו"ד קיבלוביץ.

כל הנקלע ביוזמתו או ביוזמת אחרים למאבק שליטה בעמותה, מן הראוי כי ייעזר בגורם המקצועי בעל הידע המשפטי והניסיון הספציפי במהלכים שכאלה

יד לפשרה ומעורבות גופים חיצוניים

כשמצב הדברים לא מתכנס לפתרון ראוי והנזק ממאבק השליטה עלול להיות מכריע להמשך קיום העמותה, ראוי לשקול פנייה לגורמים חיצוניים שינסו לגשר ולפשר בין הצדדים. "ככל שימונה  גורם אובייקטיבי בר סמכא כמנהל מיוחד או כמפשר/ מגשר/ בורר בהתאם לאירועים והנסיבות, גם ההתנהלות מולו מחייבת כישורי ניסיון וידע", מדגיש עו"ד קיבלוביץ.

"ככל שבעמותה או בוועד העמותה מכהנים נציגים של ארגון אחר", מדגיש עוד עו"ד קיבלוביץ, "מן הראוי להיות בקשר אפקטיבי עם שולחיהם. עמותה הנשלטת על ידי אדם או גוף אחר – פרטי או ציבורי, בין על ידי שליטה בוועד ובין על ידי מימון פעילותה, הרי שמאבק השליטה בה יושפע, אם לא יוכרע על ידי עמדת ופעולות הגוף השולח (נציגים לוועד) או המממן".

לסיכום, "כל הנקלע ביוזמתו או ביוזמת אחרים למאבק שליטה בעמותה ( כיוזם או כנגרר לכך), מן הראוי כי ייעזר בגורם המקצועי בעל הידע המשפטי והניסיון הספציפי במהלכים שכאלה. זאת, כדי שיוכל לנתח ולהעריך מצבו ואפשרויותיו לפעול בסביבה המשפטית רגולטורית הרלוונטית ולקבל החלטות נכונות כדי שידו לא תהיה על התחתונה במאבק זה, ו/או כדי שהעמותה לא תינזק משמעותית ממצב זה", מסכם עו"ד קיבלוביץ.  

הודעות ועדכונים

מהו סעיף 46 ו"מוסד ציבורי" ולמה חשוב לעמותות בעלות אישור מוסד ציבורי להיערך לרישום במערכת תרומות ישראל

מהו סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ואישור "מוסד ציבורי"?

זהו  כלי תמרוץ כספי שהמדינה מציעה לתורמים (בד"כ עסקיים אך גם שכירים) לתרום למלכ"רים ( עמותות וחלצ"ים) שעמדו בדרישות מוקפדות של רשות המיסים וקבלו ממנה אישור מיוחד (על היותו "מוסד ציבורי"= מעמד מיוחד המקנה זכות להענקת זיכויים בדיני המס) לשם כך; עבור כל שקל תרומה הם מקבלים החזר כספי- ב"זיכוי" ( הקטנת חבות המס לתשלום ) בשיעור של כ-35% מהסכום שנתרם עד תקרה מסוימת. כך באמצעות הקטנת שיעור המס לתשלום של התורם – המדינה "שותפה" במאמץ למימון ופיתוח משאבים למטרות ציבוריות והקלה על גיוס כספים למטרות אלה.

מדובר בהליך WIN WIN לתורם ולנתרם: התורם זכה בהרגשה טובה, ומוניטין של תורם המסייע לקידום מטרות ציבוריות הקרובות לליבו ובנוסף גם זכאי להנחה כספית (החזר של שליש משווי )מהתרומה ;

לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה כל אדם פרטי או עסק (שאינו מאוגד כחברה בע"מ) שתרם כסף ל"מוסד ציבורי" או לקרן לאומית שקיבלו אישור לכך, יהיה זכאי לזיכוי ממס הכנסה לאותה השנה. הזיכוי ממס הוא בגובה 35% מסך התרומה; אדם שתרם 1,000 ₪ למוסד ציבורי, יזוכה ב-350 ₪. סכום המקסימום לתרומה כזו, עומד על 30% מההכנסה השנתית החייבת במס, או 9,350,000 ₪ (הנמוך מביניהם).

מה השתנה ומה התחדש לקראת שנת 2026 ?

רשות המיסים החליטה והביאה לאחרונה שינוי משמעותי ("מהפכה") בשיטת הדיווח על תרומות; היא איחדה את הדיווח על מתן וקבלת תרומות למאגר מקוון המרכז את המידע על התרומות.

החל מ-1 בינואר 2026, כל עמותה המחזיקה באישור לפי סעיף 46 – תידרש לדווח על כל תרומה באופן דיגיטלי ובזמן אמת למערכת מרכזית של הרשות באתר הרשות.  המערכת החדשה תקצה מספר רישום ייחודי לכל קבלה על תרומה, בדומה למודל "חשבונית ישראל".

הדיווח יתבצע אוטומטי דרך תוכנות ניהול כספים או באמצעות יישום מקוון לעמותות קטנות. מטרת המהלך: שקיפות ובקרה, מניעת התחזות למוסדות ציבור, ומניעת שימוש לרעה בהנפקת קבלות כפולות או פיקטיביות בלתי מזוהות .

להלן הקישור להוראת הביצוע הרלוונטית של רשות המיסים ובה הסבר כיצד להירשם;

https://www.gov.il/he/pages/inst-11-2025

לתורמים, המעבר צפוי להקל משמעותית – התרומות יופיעו אוטומטית באזור האישי באתר רשות המסים ויועברו למערכות תיאום . הם לא יצטרכו לשמור קבלות ואישורים על התרומות. אך הוא מחייב את העמותות ב:רישום והזדהות ברשות המיסים .

הרשות הזהירה כי: אי-הצטרפות למערכת הדיגיטלית עשויה להביא לשלילת אישור סעיף 46  וגם מהווה תנאי לקבלת אישור כזה. וכתוצאה מכך פגיעה ביכולת לגייס תרומות.

 עמותות יצטרכו לוודא שמערכות הנהלת החשבונות שלהן מסוגלות לדווח בפורמט הנדרש, למנות אחראי ייעודי לנושא, ולעדכן את התורמים על המעבר.

https://www.gov.il/he/service/report-public-institution-receipt-donation

 

🍪 עוגיות?

אנחנו משתמשים בעוגיות (Cookies) בשביל לתת לך חוויית גלישה נעימה יותר. הן עוזרות לנו להבין איך משתמשים באתר, לשפר ביצועים ולהציע לך תכנים ופרסומות שמתאימים בדיוק לך. בהמשך השימוש באתר, את/ה מסכים/ה לכך. רוצה לדעת עוד? אפשר לקרוא במדיניות הפרטיות שלנו.