עו"ד דב קיבלוביץ

רישום חברה לתועלת הציבור לשילוב מטרות ציבוריות לעסקים

שילוב אחריות חברתית-ציבורית כחלק מאסטרטגיית התאגיד העסקי המודרני

בעידן הנוכחי, החברות המובילות בעולם ובישראל כבר הפנימו שעסקים לא יכולים עוד להתמקד רק ברווחים לבעלי המניות. לקוחות, משקיעים, עובדים ורגולטורים מצפים מכל תאגיד המבקש הכרה, מקומי או בינלאומי, לפעול בהתאם לערכים של אתיקה, קיימות ואחריות חברתית (ESG – Environmental, Social, and Governance)  וציבורית.

בהתאם, החברות הגדולות בישראל ובמיוחד הבינלאומיות משקיעות משאבים משמעותיים במיתוג חברתי-סביבתי, מתוך הבנה שנאותות תאגידית (Corporate Governance) הפכה לקריטית למיצוב חיובי ובעל ערך, ולמעשה הינה קריטריון מדיד לפיו יבחנו אותה משקיעים, גם פיננסיים. זאת, הן לשם בידול בסביבה התחרותית בה היא פועלת, אך גם לאור המצב הבטחוני-כלכלי-חברתי המיוחד של ישראל שלאחר ה-7.10.23.

 

אחריות תאגידית רלוונטית גם לעסקים קטנים/בינוניים

אמנם, בשנים האחרונות מובילות את השינוי החברות הציבוריות שהצטרפו לדירוג "מעלה" או חברות שפניהן לחו"ל, אך הגיון מגמה זו תקף גם לגבי עסקים קטנים ובינוניים, לפי אופיים וצרכיהם המיוחדים, בתחומי הקהילה והשטח בהם הם פעילים.

מחקרים לא מעטים מראים ששיתוף פעולה או יזמה אסטרטגית של החברה העסקית, למטרות ציבוריות התואמות את אופיה וליבת עיסוקה ,יעלה את ערכה, ישביח אותה ויעניק לה יתרונות תחרותיים עסקיים לאורך זמן.

 

שיתוף פעולה עם מלכ"ר או תרומה כספית ?  

עסקים גדולים ותורמים בעלי הון רב בעולם כבר הבינו ופועלים באופן אקטיבי להקמת קרנות וייזום תוכניות רב שנתיות לפעילויות לקידום מטרות ציבוריות/חברתיות ( קרן גייטס לדוגמה), מתוך רצון למעורבות ויזמה להשפיע בענינים הציבוריים הקרובים לליבם.

כיום ניתן גם לקבוע  שהמעבר מנוהג של תרומה הכספית החד צדדית ( הפילנתרופיה הישנה-"השנור") ל-פעילות יזומה עצמאית או בשותפות במיזם עם גוף מלכ"רי שעוסק בכך למטרה ציבורית מוכרזת, מוגדרת ומדידה-מעלה את רמת העניין, המעורבות והמחויבות של העסק ועובדיו כלפיה, ועקב כך-מניב ערך רב יותר לחברה ובעליה.

 

שיתוף פעולה איסטרטגי עם מלכ"ר עדיף על פעילות התנדבותית בתוך החברה

עקרון ההתמחות; הניסיון, הידע והמוניטין והעבודה הקהילתית-ציבורית של הגוף המלכ"רי/ציבורי מטים את הכף לכיוון שיתוף פעולה של התאגיד עסקי עמו, כגוף מתמחה בפרויקטים ציבוריים ארוכי טווח המחייבים למידה ומוניטין. שיתוף הפעולה מקצר עקומת למידה וגם מצמצם עליות וסיכונים מיותרים של העסקת עובדים ומנהלים נוספים בפעילות למטרות ציבוריות בתוך התאגיד העסקי.

ועוד, הצלחת השקעת התאגיד העסקי במלכ"ר קיים או בתאגיד מלכ"רי חדש, שהוקם לשם הפרויקט הציבורי המשותף עשויה גם להביא עוד השקעות נוספות ותמיכות ציבוריות נוספות בתאגיד המלכ"רי, להגדיל את מידת השפעתו והצלחתו, כך שהתאגיד העסקי שיזם אותו/שותף בו -יהנה גם ממוניטין ציבורי גבוה.

מחקרים גם הראו שבשותפות שכזו כל צד תורם את חוזקותיו ונוצר מצב של WIN WIN כולל עבור החברה העסקית: בכך שהתפתחו בה גם ערכי חינוך ואתיקה, שיפורי איכות ותפקוד מתוך תחושת מעורבות והזדהות עמוקה יותר של העובדים בה, עם פעילותה.

 

מהן התועלות לחברה עסקית בייזום שותפות למטרות ציבוריות?

  • פיתוח פרויקטים משותפים מותאמים אסטרטגית לערכי החברה, לפעילות הליבה שלה ( גם טכנולוגיה) ולתוכנית ה-ESG ו/או מטרה חברתית שלה.
  • מתן תוקף משפטי ורגולטורי לפעילות הציבורית-חברתית מאפשרים לחברות עסקיות לפעול למטרה הציבורית באופן מוסדר וליהנות מהטבות מס ותמריצים והקצבות ממשלתיים.
  • הפעילות במסגרת המלכ"ר בזיקה לתאגיד העסקי עשויה לסייע בעיצוב אסטרטגיית התקשורת שלו לגבי מחויבותו החברתית.
  • חיבור החברה העסקית באמצעות התאגיד המלכ"רי למטרה ציבורית עשוי לסייע לה לתקשר עם המגזר הציבורי ולמצב עצמה כחיובית ותורמת ציבורית בפעילות הליבה למול הרשויות ומשקיעים גדולים.

 חברה לתועלת הציבור (חל"צ) – הכלי המשפטי הנכון לשילוב עסקים ופעילות ציבורית


חל"צ היא תאגיד ללא כוונת רווח, שמוקם ופועל למטרות ציבוריות מוגדרות מראש ומחויב לכך שכל רווחיו יושקעו לקידומן תוך איסור חלוקת רווחים לבעלי המניות. יתרונותיו על פני עמותה הם: שימור ההשקעה והשליטה בידי יזמיו/ משקיעיו, באמצעות מנגנון הבעלות במניות. הוא מאפשר גמישות ויעילות ניהולית וגם פועל לפי חוק החברות החדש שלפיו מוקמות ופועלות החברות למטרות רווח. לכן הוא מוכר ו"נגיש" יחסית לאנשי עסקים ומנהלי חברות עסקיות, שמוצאים בו אמינות וכלי עבודה נוחים. מנגנון שימור הבעלות באמצעות מניות מאפשר הקצאת זכויות יחסיות ותואמות למשקיעים לפי אופי והיקף השקעתם בו והוא מתאים כמבנה משפטי נוח לשותפות .

כלים אלו הם בנוסף לכל יתרונות המס המגיעים לו כמלכ"ר.הן, לצורך פטור מגביית מע"מ על שירותיו והכרה כ"מוסד ציבורי" לפי ס' 46 לפקודת מס הכנסה המאפשר יתרון של זיכוי ממס לתורמים.

כל אלה הופכים אותו לכלי מתאים ונוח להשקעה בפעילות ציבורית מוגדרת מוכרת וידועה ולא כ"תרומה" בשיטת "תרום ושכח". מבנה הבעלות במניות מאפשר הסדרי שותפות ומתאים לגיוס משאבים מישראל ומחו"ל, הן מתאגידים עסקיים והן מקרנות, תוך מתן יכולת שליטה והשפעה למשקיע, כולל בתחום האטרקטיבי של מחקר ופיתוח טכנולוגי .

לכן, בעתיד הידוע של חיבורים חכמים בין עסקים לבין "ציבור,חברה וסביבה" החל"צ הינו הכלי המשפטי המודרני והנכון לתאגוד המסגרות המשפטיות המתאימות .

 

הח"מ, חבר ועדת המלכ"רים של לשכת עוה"ד, עוסק מזה עשרות שנים בהקמה, ייעוץ וליווי תאגידים למטרות ציבוריות ובחיבורים המודרניים שלהם למגזר העסקי. מי מכם השוקל שילובים, חיבורים ושיתופים בין מגזריים אלה מוזמן להיכרות וייעוץ ראשוני, כי "סוף מעשה (טוב) במחשבה תחילה".  

הודעות ועדכונים

מהו סעיף 46 ו"מוסד ציבורי" ולמה חשוב לעמותות בעלות אישור מוסד ציבורי להיערך לרישום במערכת תרומות ישראל

מהו סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ואישור "מוסד ציבורי"?

זהו  כלי תמרוץ כספי שהמדינה מציעה לתורמים (בד"כ עסקיים אך גם שכירים) לתרום למלכ"רים ( עמותות וחלצ"ים) שעמדו בדרישות מוקפדות של רשות המיסים וקבלו ממנה אישור מיוחד (על היותו "מוסד ציבורי"= מעמד מיוחד המקנה זכות להענקת זיכויים בדיני המס) לשם כך; עבור כל שקל תרומה הם מקבלים החזר כספי- ב"זיכוי" ( הקטנת חבות המס לתשלום ) בשיעור של כ-35% מהסכום שנתרם עד תקרה מסוימת. כך באמצעות הקטנת שיעור המס לתשלום של התורם – המדינה "שותפה" במאמץ למימון ופיתוח משאבים למטרות ציבוריות והקלה על גיוס כספים למטרות אלה.

מדובר בהליך WIN WIN לתורם ולנתרם: התורם זכה בהרגשה טובה, ומוניטין של תורם המסייע לקידום מטרות ציבוריות הקרובות לליבו ובנוסף גם זכאי להנחה כספית (החזר של שליש משווי )מהתרומה ;

לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה כל אדם פרטי או עסק (שאינו מאוגד כחברה בע"מ) שתרם כסף ל"מוסד ציבורי" או לקרן לאומית שקיבלו אישור לכך, יהיה זכאי לזיכוי ממס הכנסה לאותה השנה. הזיכוי ממס הוא בגובה 35% מסך התרומה; אדם שתרם 1,000 ₪ למוסד ציבורי, יזוכה ב-350 ₪. סכום המקסימום לתרומה כזו, עומד על 30% מההכנסה השנתית החייבת במס, או 9,350,000 ₪ (הנמוך מביניהם).

מה השתנה ומה התחדש לקראת שנת 2026 ?

רשות המיסים החליטה והביאה לאחרונה שינוי משמעותי ("מהפכה") בשיטת הדיווח על תרומות; היא איחדה את הדיווח על מתן וקבלת תרומות למאגר מקוון המרכז את המידע על התרומות.

החל מ-1 בינואר 2026, כל עמותה המחזיקה באישור לפי סעיף 46 – תידרש לדווח על כל תרומה באופן דיגיטלי ובזמן אמת למערכת מרכזית של הרשות באתר הרשות.  המערכת החדשה תקצה מספר רישום ייחודי לכל קבלה על תרומה, בדומה למודל "חשבונית ישראל".

הדיווח יתבצע אוטומטי דרך תוכנות ניהול כספים או באמצעות יישום מקוון לעמותות קטנות. מטרת המהלך: שקיפות ובקרה, מניעת התחזות למוסדות ציבור, ומניעת שימוש לרעה בהנפקת קבלות כפולות או פיקטיביות בלתי מזוהות .

להלן הקישור להוראת הביצוע הרלוונטית של רשות המיסים ובה הסבר כיצד להירשם;

https://www.gov.il/he/pages/inst-11-2025

לתורמים, המעבר צפוי להקל משמעותית – התרומות יופיעו אוטומטית באזור האישי באתר רשות המסים ויועברו למערכות תיאום . הם לא יצטרכו לשמור קבלות ואישורים על התרומות. אך הוא מחייב את העמותות ב:רישום והזדהות ברשות המיסים .

הרשות הזהירה כי: אי-הצטרפות למערכת הדיגיטלית עשויה להביא לשלילת אישור סעיף 46  וגם מהווה תנאי לקבלת אישור כזה. וכתוצאה מכך פגיעה ביכולת לגייס תרומות.

 עמותות יצטרכו לוודא שמערכות הנהלת החשבונות שלהן מסוגלות לדווח בפורמט הנדרש, למנות אחראי ייעודי לנושא, ולעדכן את התורמים על המעבר.

https://www.gov.il/he/service/report-public-institution-receipt-donation

 

🍪 עוגיות?

אנחנו משתמשים בעוגיות (Cookies) בשביל לתת לך חוויית גלישה נעימה יותר. הן עוזרות לנו להבין איך משתמשים באתר, לשפר ביצועים ולהציע לך תכנים ופרסומות שמתאימים בדיוק לך. בהמשך השימוש באתר, את/ה מסכים/ה לכך. רוצה לדעת עוד? אפשר לקרוא במדיניות הפרטיות שלנו.